נפשי מתייסרת
כואבת מגעגועים.
ליל בדמעה
ובכי במסתרים
לגעגועים אין מפלט
אין מרפא.
איכה אחי את פניך אראה.
חרש פותחת אלבום תמונות.
ידי בעדנה מלטפת
צפים זכרונות.
הנה אתה מביט כילד
עיניך מביעות תום,
הנה אתה כנער
גדנ”עי בחומו של יום.
היד מגששת כמבקשת
להוציאך מהאלבום.
אך זו אשליה זהו חלום.
הנה ניצב אתה על
הטנק כמצביא
אויה אחי
מי ידע ומי היה לנביא.
ותמונה כמזכרת
עם ידידים ורעים,
מחייכים עמך
השמיים ושבעת הרקיעים.
מחפשת עוד ועוד
תמונות של חיים ושנים.
מחפשת תמונתך
בחופת חתנים.
מבקשת תמונה
כאב עם צהלת ילדים רכים.
נדמה שירת חיים.
האלבום דפיו ריקים.
אלי מעמך אבקש
כח עצה ותבונה
כגלעד ומצבת
לי היו אלבום ותמונה …
בת ציון