תפילת חנה.
ויהי איש אחד מן הרמתים…
ושמו אלקנה ולו שתי נשים
שם האחת חנה ושם השנית פנינה…
ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים…
אין… חלל רועם בשתיקה
ערגה לילד ,ערגה עתיקה.
לשילה עלו לזבוח להקריב זבחים
שנה בשנה.
פנינה חנה ואִישַם אלקנה.
חנה רחמך חיים זועק
רחמך הסגור בדממה לוחש.
רחמך הנעול ולד מבקש
בלחש ללא מילה,
אין איש יבין זאת התפילה.
ושם עֵלִי הכהן מכהן.
עֵלִי בקדושה את המשכן עוטף.
עלי הכהן במבטו הרך מלטף.
חופני ופנחס.
חופני במשכן התהולל
קודש וקורבן חילל
ופנחס
על כבוד נשים לא חס
שני בנים היו לתוגת האב.
מרת נפש חנה
לא שעתה לאישהּ אלקנה,
לאכול מיאנה.
רבת בנים פנינה
בעלבון עלבה ללא רחם.
ולחנה אין מנחם.
ותתפלל חנה
תפילה לא כתובה בלב חבויה
תפילה ממעמקי נפשה הדוויה
תפילה שבלב בלחש
לא בזעקה ורחש.
מנפשה המרה
ביקשה כי תִפַּקֵד כשֹרה.
חשבה עֵלִי לשיכורה
יין לא לגמתי
שיכר לא גמעתי
את תפילתי נשאתי.
לפני ה’ צבאות
דרשה משפט ודין
השופט כל הארץ
לֵרַחְמִי הזועק תאזין.
כעת חיה תפילתה שמע האל.
לבן התפללה ופיללה
נולד שמואל.
נשאה תפילה
לאל הבורא
מרחמה הפורה.
ולבן החמודות
מעיל קטון תפרה לו מעיל עטור
כל תפר באהבה שזור.
ותתפלל חנה
עלץ לבי ב- ה’ רמה קרני ב -ה’
רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך.
חנה חנה
דמותך כעת כה שונה
הבאת למשפט,
המדברים גבוהה גבוהה.
בידיך הכל אלוהה.
כניצחון שר צבא במערכה
לחנה האיר, יום חמה זרחה.
עד עקרה ילדה שבעה.
תשועה לנשים נפקדות
מקים מעפר מאשפות.
שמע האל תפילתך
אסף חרפתך.
חנה חנה מה רב בך העוצמה
מול בורא עולם עמדת נחרצת
בתפילה נמרצת.
ממעמקי הנפש הדהדה
במלמול השפה
לא נשמע קולה.
תפילה כבוהק בשמיים צלולה
כקורבן ביד כהן גדול שקולה.
תפילה חרישית
נבראה בבריאה,
עם ששת ימי בראשית.
בת ציון