בעולם הרכונים
ראשים בעולמם ספונים.
פנים בתוך מלבן קר חבויים.
אין שיג אין שיח דממה
קול אנוש לא נשמע
אף הגה או מילה חמה.
בעולם הרכונים איש לאיש זר
איש לאיש מנוכר.
אל עולם מלבני
סוגדים כעין תפילה
הנאמרת בלחש ללא אומר או מילה.
אצבע על מקש מלטפת 👆👆
כלטף אהוב בעדנה מרחפת
לעולם הדממה שפה משלו
עטופה בסודות ורזים
שם הדברים והמאמרים נאמרים.
אות אל אות מילה אל מילה
צליל מקָש וּצלילה.
כתפילה הנאמרת אל אליל או אלילה
לא נשמע קול אדם
הקול באֶלֶם נדם.
כשיכּור יהלך בשביל ודרך,
לא יראה לא עץ לא פרח 🌷🌹
או כל דבר בעל ערך.
שאו מרום עיניים
הביטו נא לשמיים.
אך עולם עצוב כּיסה כּסוּתוֹ
באֶלֶם נעטף, נדמָה מילתו.
על עולם הטלפונים הפוגעים בקשר חברתי
הקרוב נהיה רחוק והרחוק קרוב.
בת ציון
