עקידה
ה' אלוקי צבאות
כאשר נשמתו של אברהם אבינו
לשמיים עלתה
תחת כסא הכבוד התרווחה וישבה
באמתחתה מצוות
ונסיונות עשרה.
המלאכים אמרו תהילה
על כל מעשה ומידה
על כולם עלה מעשה העקידה.
מלאכי חבלה לא כך חשבו
ועל זה המעשה חשבו דרשו וביקשו.
ריבון עולם נכון הוא שבדרכך הלך
והוא צדיק תמים
אך בכל זאת ילוד אשה הוא ובליבנו ספקות קטנים.
האם באמת היה שוחטו
עד צאת נשמתו?
הביט בהם בוחן לב וכליות
אמר להם קטני אמונה אתם
יודע אני שלא רק עבדי אברהם
עקד ללא הרהור וללא חרטה
הנה גם בניו אחריו יעמדו בנסיון העשרה.
והרי לכם הוכחה והנה לכם מעשה
כעבור דורות שלח את הצדיק דניאל
להקריב את בנו יחידו ישראל
אמר לו קח נשייך וטפייך
לך לך מארצך וממולדתך.
והוא ללא הרהור וללא תהיה
שם פעמיו אל ארץ הבחירה.
ואוי לנו ואבוי לו כי בזאת לא הבין
הנה האש והעצים לעקידה הכין.
זה הנער בן יקיר
בדרכיי האלוקים יהלך
אין בו מום ואין בו מתום
רק חסד ואמת עד תום.
מלאכי חבלה לא מרפים
חוזרים ושונים בפני ריבון העולמים
היכן הנסיון אדוננו אל עליון?
האם האיש דניאל באמת צדיק תמים?
יעלה אותו לעולה על מזבח הדמים?
עלה חרון אף האלוקים
אמר אגזור הגזירה ביום הכיפורים
הנה יום הדין אש ותימרות עשן
משמים וארץ עלה
קח נא את בנך יחידך אשר אהבת
וכבוד ה' שנית נגלה.
העלהו לי לעולה על מזבח הארץ
ועל זו האדמה.
והנה נסיון העשרה.
כל צבא השמיים בוכים מתפללים ומבקשים
הנה תפילה והנה עולה
אל תשלח ידך אל הנער במחילה
איך יתכן כי נקריב את זה הבן?
מי יאמר הקדיש ומי ירחם?
לאחר מעשה מה ינחם?
האב דניאל חיכה עד בוש
איך יעמוד וישא את העקידה?
אין לזה שעור ומידה.
אף בן אנוש לא ידע ולא הבין
דניאל
קיבל עליו צדוק הדין.
לאחר מעשה בושו ונכלמו
מלאכי חבלה
ראשם הרכינו זעקו בזעקה גדולה ומרה.
לך דומיה תהילה צדיק וטהור אתה.
הנה העקידה במלואה נעשתה.
כל מלאכי מרום ביקשו ודרשו
יה ריבון עולם הרשה לנו לומר הקדיש
לזה האב שחשב שאין למותו אחרית
כל המלאכים השרפים והאופנים
אמרו בשירה גדולה לדניאל אבא
יתגדל ויתקדש שמיי רבה.
אבי היקר והצדיק דניאל לזכרך
ולגדולתך.