🌨🌧🎼🎼
לַגֶשֶם יש צליל קוֹל וּנֵעִימָה
כֵּבֵּקוֹנְצֵרֵט יֵנַצַח בּכֹל כֵּלֵי הנגינה.
פּעַם בּעֵדְנָה וּבֵּרוֹך יַעַטוֹף,
וּפַעַם בּעוֹז הַכֹּל יִשְטוֹף.
הַאַזִינוּ לֵכֹל זַרְזִיף
וּלְכֹל קִלוּח אַשֵר פּנַיו מַזְעִיף.
כֹּל טִיפָּה הִיא תַו וַשִיר
בּשוֹרָה לְכֹל שֹדֶה וַנִיר.
נוֹטְפוֹת קוֹפְצוֹת טִיפּוֹת הַמַיִם בֵּשִירָה,
מֵזַמֵרוֹת לֵאִמא אַדַמָה בֵּרִינָה.
הַגֶשֶם בֵּרַכּוּת טִיף טִיף יִטַף,
כֹּל פֵּרַח ועֵץ בֵּטִיפֹּות הַמַיִם יֵעֵטַף.
עַדִין כֵּמַנְגִינַת הֵחַלִיל
מַשְקֶה שֹדוֹת וּרֵגַבִים בֵּזֶמֶר וּצְלִיל.
לעיתים יֵרֵד בּמַטַר ענוֹג
עִם עַנַן וְעַנַנָה בּא לחוֹג.
נגִינַתוֹ תִשַמַע כּקוֹל פַּעַמוֹן ושַלִיש
אֶת מִנְחַתוּ לכֹל חַקְלַאי ויוֹגב יַגִיש.
טִיפָּה אַחַר טִיפָּה תרד בּרון
השמיים יאמרו שִירַתָם בּגאון.
גִשמֵי בּרַכָה
כצלּיל עוּגַב וַנֵבֵל
יַרְווּ את האדמה
יִרְוו כל שַתִיל ונֵבֵט.
רוּח ונשֹיאים עַתִירֵי מַיִם
נִפְתֵחוּ אַרוּבֹּות השמים
ניתכוּ רֵבִיבִים בּאוֹן
בּרְעוֹם רֵעַמִים בֹּשַאוֹן.
שוֹצְפִים נהרות וּנחלים
בּמֵימֵיהֵם הַצְלוּלִים,
קוֹלַם יִשַמַע כּאַלְפֵיי תוּפּים וַתוֹף,
בֵּהְמיַית הַגַלִים הַמִתְנַפּצִים אֵלֵיי חוֹף.
זִמְרַת הַגֶשֶם עם טיפות המים
לכל אוזן כֵּשִיר עַרֵב יִנְעַם
הַר וַגֶבֶע יַעַלְזוּ עֵת יַבְרִיק הַבַּרַק והַרַעָם יִרְעַם.ְ
וּבּבוֹא הרוח בּאַפָּה תִנְשוֹף לא תַנוּח ,
עַד כִּי אֶת הַנְשִֹיאִים
תֵפַזֵר לכֹל רוּח .
יִפַּסֵק קול הגשם וּמִמְטַר יִשקוֹט.
רוותה אמא אדמה
נטפו מים
יערות בגיא ורמה.
השמש תֵבַּצֵבֵּץ
תצא אַף הִיא בּמַחוֹל.
השמים בּקֶשֶת תֵקַשֵט,
בקרניה תִמְשוֹח🖌 כּמִכּחוֹל.
שִיר אַשִיר בַּגֶשֶם
אֶת פַּנַיי, טִיפּוֹת הַמַיִם ישטפוּ,
אֶת כֹּל גוּפי בֵּחְמֵלָה יַעַטְפוּ.
אַפַזז וְאֵרְקוֹד
עִם מַטַר וּטְלַלַיו
סַבִיב כֹּל עֵץ ועַלַיו.
בּספר הַספרים מֵסוּפּר
כִּי הַאֵל המטיר מַטְר אַחֵר,
הוא הַמַן.
ולוֹ צבע, כזרע גַד לַבַן .
טעמו כּצפִיחִית בּדְבַש
כל טעם וחֵך כּבַש.
אַכן מִמְטַר ֹשונֶה יַרַד משמים.
אִם רַק נרצה נמצא גם אנו את טעם המן במים…..
בת ציון