שר המוות לא אבינה אורחותיך
בגיא צלמוות נסתרות דרכיך.
הן סוד גילת וגם רז.
כיצד לנצח העלם
כתם פז.
כשמשון ביד דלילה
רקמת העלילה.
באת אליו בדרכי מרמה.
כחתן במשתה חתנים,
באותה לשון ובאותה נימה.
שדה קרב לקחתו
בתחבולה ומזימה.
לא חסת על כבשת הרש.
שרית בו עד כי כוחו תש.
הן השחר מכבר עלה,
שלח את הנער
כי זמנך כלה.
יום נטה ויהי ערב
רוח מוות בשדה קרב שורה,
אתה שר המוות
עוטה גלימה שחורה…
בת ציון.