ישראל
חול הים שמך כתב
גל שוצף קוצף
לאחור נסוג
לא שטף החוף.
בסלע אבן הבזלת
הרוח את שמך מפסלת
בגולן על הר וגבע
מפאר נוף וטבע.
ציפור כנף ,
אברתה ומקורה זקפה
בנוצתיה שמך עטפה .
צייצה בחורש ויער
בין ענף לענף
גבורתך סיפרה
לבעלי כנף.
על פלדה וברזל
טנק צריח ותותח בקרב רעד
הוטבע בהם שמך לעד
באריג משי מבריק
שמך כבהט הבהיק.
עדינה הריקמה
שלל צבעי הקשת מעל
בזיו שמש אל מול מטר וטל
נטפו רביבים
מבכים אובדן אביבים.
.
שדה מלחמה מקולות נדם תלם וניר האדים כדם
מכחול הטבול בדם
צייר אלפיי פרחים אדומים כדם.
עצי אילן שחה צמרתם
בוכיה אמרתם.
שירת עשבים נשמעה
בקינה לאמא אדמה.
בת ציון