אמי יעל
בשיר ערשֹך אותי עִרְסַלֵת,
בזרועתייך אותי עטפת,
בנֹעם נגונייך לי הנעמת.
במגעך הרך על שגיאותי סלחת מחלת.
בליבך אותי נַצַרת.
בכחול ענייך ובצחוקך את עולמי הארת.
בהילתך את החושך סביב גרַשת,
עולם ומלאו בקסמך הקסמת.
בלכתך …
נותרתי כצמח בר במדבר
כענן נמוג כחרס נשבר.
באין מנחם,
יתמות עטפה כאדרת ללא רחם.
אורך מעלי לעולם יַהֵל
אימי יעל.
לזכרך אימי מורתי.
בת ציון.