Skip to content

 שירת דבורה

דודי ניסים בקריאת שירת דבורה

ותשר דבורה וברק בן אבינועם

ביום ההוא לאמור

בפרוע פרעות בישראל

בהתנדב עם……

דבורה הנביאה 

הנביאה דבורה

שירתך כעקיצת דבורה.

עד שקמת דבורה

בזו המילה והאמירה.

תוכחתך עטופה בשירה.

אם בישראל מיַתְמוּת גאלת

אשת לפידות ,

בפתילות, המשכן הארת.

בימי יעל חדלו ארחות

חיפשו דרכים חיפשו חלופות

נתיב סב עקלקלות.

 על מורך לב  ושפלות רוח 

בלשונך הכֵּית ללא רחם.

אֵיכָה??.. כזאת היתה לעמי 

 אין מושיע וּמֵנַחֵם.

מי יפול ומי יִגַאֵל?

חדלו פרזון בישראל.

עורי עורי דבורה דברי שיר

כמשה ומרים באז ישיר.

הבריק הברק בֵּהִנַבְּאֵךְ,

אל ברק בן  אבינועם

קראת את קרִיאַתֵךְ .

  להילחם ולהושיע העם.

 ברק

הכה  בהם  כּבַּרַק

 כּסוּפָה ורוח ֹשַרַק.

אפרים בנימין יששכר

זבולון ונפתלי ממרומי  שדה

ידם לא רַפוּ

 נפשם למוות חרפו.

אויה לראובן,  דן, וגד בגלעד מנגד ישבו.

להימלט ממלחמה חשבו.

ממסילותם נלחמו כוכבים

היו עזר לגיבורים.

מנשים באוהל תבורך יעל

מים  בחלב  המירהֱ להשקותו

עת נרדם סיסרא ,

ביתד מחצה רקתו.

נפל שדוד מצא את מותו.

תבורך אשת הקיני יעל,

על חוד היתד ניצחון הגישה לישראל.

נהי וקינה לך יאה אֵם סיסרא  .

בחלון מצפה לשוב גיבורה.

שֹיחִי שִֹיחֵך עם רֵעוֹתַיִיךְ.

אולי הוא מחלק שלל

אולי לא נפל חלל.

שלל צבעים לסיסרא

שלל צבעים ריקמתו

יפה ביותר מחצלתו.

חילקו את בנות ישראל כשלל

רחם רחמתיים לראש גֵבֶר.

לרגלי אישה כרע נפל

אוי לכם לזה השֵבֶר.

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

שירי לך דבורה יושבת תחת התומר,

 בין הרמה ובין בית אל

שירי לך שיר 

רוממות אל .

עד שקמת  להושיע את ישראל.

מלכים ורוזנים שמעו שמך

את זמרתך וניצחון עמך .

הארץ שקטה ארבעים שנה

אורחות לא חדלו ,

בנתיב לא נפלו.

עקלקל היה למישור

לא יסוגו אחור,

 אתונות צחורות  והולכים ברגל.

ללא חת ואימה  מטילה,

סולו סולו המסילה .

 ציץ הפרח הנץ אל מול חמה,

ושדות חיטה בֵּנְביטָה

בזכות ברק ודבורה הנביאה.

לזכרה של אימי יעל.

מנשים תבורכי אימי הורתי

באוהלך ניתבת לי  דרכי.

מנגינה עריבה 

שזורה באמונה, 

חֹכְמָה

ודעת בהם צפוּנָה.

ביתד אשר תקעת  והצבת

אוהלי כיום איתן ניצב.

.

בת ציון

.בגעגועים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *