אָחִי.
עַל דִּמְעָה הַזּוֹלֶגֶת לְלֹא לֵאוּת
עַל כְּאֵב צוֹרֵב הָעוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לְלֹא כֵּהוּת.
חוֹבְרִים וְנִצָּבִים לְמַצֶּבה וְעֵדוּת.
הימים החולפים בזכרון נוגסים,
כמָסַךְ עָשָׁן את דְּמוּתְךָ מְכַסִּים.
לְנַצֵּחַ אָחִי יָאִיר נֵרְךָ
מַסַּע חַיֵּי קֹדֶשׁ הוּא לְזִכְרְךָ.
לְעֵינֵינוּ נִפְרֶשֶׂת הָרָמָה וּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה.
בְּחִיל וּרְעָדָה הָרִים וּגְבָעוֹת
נִרְעֲדוּ מִקּוֹלוֹת מִלְחָמָה.
שַׁרְשְׁרָאוֹת טַנְקִים מִשְׂתָּרְכִים
אֱלֵי קְרָב נֶעֱרָכִים.
קוֹלוֹת עַזִּים
יֶרִטִילִים וְרַעַשׁ פְּגָזִים.
מוּל פִּשְׁעֵי דַּמֶּשֶׂק הָאֲרוּרָה
נִלְחָמִים בִּגְבוּרָה.
רַעַשׁ אֵשׁ תִּמְּרוֹת עָשָׁן וְקוֹל זְעָקָה,
בוכה השֶׁקֶט בקוֹל בּדְמָמָה דַּקָּה.
רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת בֵּין טַנְקִים שְׂרוּפִים.
בָּרָמָה בֵּין גְּבָעוֹת וּרְכָסִים,
בְּיוֹם לְחִימָה הֱיִיתֶםלְעֵדִים.
מָה רְאִיתֶם וּמָה הַסּוֹד אַתֶּם צוֹפְנִים?
שְׁמַעְתֶּם קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה?
אוֹ קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה?
אוֹ קוֹל עֲנוֹת עַל הָאֲדָמָה הַחֲרוּכָה?
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלֵי אֵשׁ רִחֲפו
ומְאוֹרוֹת כָּבוּ .
עפֶר וּרְגָבִים מַדְמְכֶם רָווּ.
אִווְשַׁת רוּחַ קוֹלָהּ בִּשְׁבָרִים,
מְסַפֶּרֶת אֶת שֶׁבֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים.
וְיַמֵּינוּ שַׁזָּר בִּבְכִי תַּמְרוּרִים.
עַל צַמְּרוֹת עֵצִים
בְּמַזְרֵעַת בֵּית גָ’אן בְּעֵמֶק הַבּוֹכִים.
בֵּין גִּבְעוֹת הָרִים עַל כָּל תֵּל
שמך הרוח נשאה ישראל
אחותך בת ציון