ויקונן דוד את הקינה הזאת
על שאול ויהונתן בנו…..
על הר הגלבוע אוושת רוח
זִמְרָה בדממה ,
שיר נוּגֶה שיר קינה.
ממדרון עד פיסגה
עטופה בתוגה.
מחלב ודם גיבורים אדמה ספוגה.
מטל ומטר חַשֹוּכָה.
דוד בקינה קולו נתן
על מות שאול ויהונתן.
הצבי ישראל על במותיך חלל
איך נפלו גיבורים?…
מאיך ועד איכה
קוננה ארץ דומעת ובוכה.
מבשר המבשר על מות גיבורים על לוחמה,
על מנוסה ועל תבוסה.
ברקיע לא עמדה דום חמה.
כחסד בחרבו העמלקי את שאול גאל,
מגִנו מדם המלך נגעל.
עמלקי חסדך אינו חסד
אין אמת בעמלקי כרב חסד
בחנופה לדוד הגיש
נזר ואצעדה של בן קיש.
דם שאול על חרבו נטף,
משיח ה' באבחת חרב קטף.
אתה הרץ
דוד למוות דינך חרץ.
לך יפה הַאֵלֶם
על כי הרגת מלך
אשר נברא בצלם.
שאול ויהונתן
הנאהבים והנעימים במותם לא נפרדו
יהונתן ושאול
אור כבה האפִילָה אפלה,
כוכב דעך יצא ממסילה.
קשת יהונתן לא תסוב אחור
ילמדו זאת כל דור ודור
קשת מיותמת
בדם מוכתמת.
כנשרים קלו מאריות גברו
ברעמה בהוד עטורים
כאריות בראש צורים.
נשרים באברת כנף משיקים למרחקים
ממריאים לשחקים.
מלחמה ארורה מדם עקובה
איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה
שדה הקרב שַקַט בדממה.
בנות ישראל שאו נהי וּבְּכִי
דַגוּל משכמו מַלְכִּי.
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון.
בנות הערלים ברחובות
יצאו במחולות.
צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד.
המוות אלייך חַבַר
על הר הגלבוע שירך נדם.
בשבר ובבכיה
אבל ומספד ואין נחמה
אבדו כלי מלחמה….
אהבת דוד ויהונתן
אהבה לא תלויה בדבר
אהבה מופלאה ונפלאה
בטוהר נארגה
נפש בנפש נקשרה
ברעות וערגה.
בת ציון
מוקדש לזכר אחי ישראל נפל במלחמת יום הכיפורים.
ולזכר כל הנופלים במערכות ישראל
—