פרשת מקץ
ויהי מקץ שנתיים ימים
הַקַצוּ הקִיצִים יוסף.
חלפו שנתיים מרים וקשים
נשכחת מלב שר המשקים.
חלומות חלם פרעה
על שבעה פרות עבות ובריאות
אשר נבלעו ע’י שבע פרות דקות ורזות עד אימה נראות.
גם חלום על אלומות מלאות ויפות
אשר נבלעו ע’י שבע אלומות שדופות.
חלומות עלומים, כל חלום שנחלם צוֹפֵן עוטף,
בהם טמון
עתיד מצרים ועתִיד יוסף.
פרעה חרטומים רבים זימן
לפתור חלום
אף חרטום חכם לא פתר עד הלום.
שר המשקים לפני פרעה
עמד.
היום אזכיר את חֵטְאִי
בבית האסורים יושב נער עִברי
פותר הוא חלומות
מגלה צפונות,
מגלה עתידות.
מיד מבית האסורים הביאוהו
בגדי חמודות הלבישוהו
לפני פרעה העמידוהו.
פתר ולא יַרַא
את זרע עתידו בכך זַרַע.
על שבע שנות שֹובע ושפע חַזָה החַזוֹן,
וגם על שבע שנות רעב ורַזוֹן.
פתר חלום, פתר הַרַז
ועל כך למשנה המלך הוכרז.
מבִּירָה עַמִיקְתָה יוסף עלית
לֵאִיגְרָה רַמָה זַכִית.
יעץ להציל ולהושיע בשבע השנים
למלא במחסנים יבול דגנים
תבואה ומזון,
למען שנות הרעב לא יגוועו ברזון.
גם אחיך ירדו לשבּוֹר שבר
אותם ראית אוי לאותו עלבון
אוי לאותו שבר.
להם התנַכַּרְת.
יתנו מעט דין בליבך אמרת.
בשיח ודיבור גִששת
העוד אביכם חי שאלת.?
עַבַרְךָ לא נותן לך מנוח
צא ממקומך הנֹח.
לא ידעת כל שנותיך שלומו
מה אֵרַע ומה היה עִמוֹ.
מעט שיחקת בהם
למרגלים שַמְתַם
בדברים קשים הֵאֵשַמְתַם.
על גביעך כי נגנב הטלת בהם דופי ועוון,
את בנימין ביקשת לערבון.
יהודה הלא לאביו הבטיח
אנוכי אערבנו מידי תבקשנו.
כיצד לאביו יחזור והנער איננו.
בהונאת אביהם בחטא אפופים
לפניך עומדים נכלמים וכפופים
לא יִמַרֵק חטאם, גדול מנשֹא עוונם.
התכפר ותנחם אל מול שִבְרוֹנַם.?
יוסף על זה הצער אל תוֹסֵף.
על ימיו ולילותיו בכי וקינה
כתונת פסים את חייך וחיי אביך שינה.
אל תוריד שיבתו ביגון
שא נא עיניך אליו בגאון.
אתה כל צופן וקוד מפענח
יוסף צֹפְנַת פַּעַנֵח.
השֹּכל ודעת.
כי יהיו ימיך בשפע
ומעדנות בשולחנך
שמור מעט מפיתך
ליום אשר לא תמצא הפרוטה בכיסך.
בת ציון
—