ויחי יעקב……
חייך פתַלְתוֹל ועַקוֹב
מיוֹם הוַולְדֵךָ
בּעַקֵב אחזת יעקב.
בּניך כּאבוּ
עֵת בּאַהַבַתֵךָ חַלְקוּ.
הגיעה שַעַתךָ לאבותיך להיאסף,
קראת לבִּנך יוסף.
על ראש מנשה ואפריים
שִֹיכַּלת הידיים,
הבּכוֹרָה אינה מרפּה טבוּעָה בּךָ עדיין.
בּכם ישראל יבוֹרכוּ ויֵבַרְכוּ בּנֵשִֹיאַת כּפּיִים,
יֵשִֹימֵךָ אלוקים כּמֵנַשֵה ואפריים.
בּרַכָה לְבַּנֵיךָ חַלַקת לפי דרגתם
העבר והעתיד שלובים בּבִּרכַּתָם.
ראובן שמעון ולוי
בּתוֹכַחָה עַטוּפָה בּרְכַּתךָ,
בּסוֹדם וּבּקהַלָם אַל יֵחַד כּבוֹדֵךָ.
ישֹשֹכַר זבולון בּני לאה,
תהי בִּרכּתַם משמני הארץ ,וּמֵיַמִים דַגַתַם.
גם נפתלי ואשר מבורכת תהי כּלְכּלַתָם.
גד ודן במלחמות תהי הצלחתם.
יוסף ויהודה בּניךָ הנבחרים ,
יהודה למנהיגות ומלכות
על קבלת אחריות.
על ראש יוסף אַהוּבְךָ קַשַרת בּן פֹּורַת עַלֵי עַיִן.
כּמַעַשֶה הַבּכוֹרָה ,,קיבלו
חלק ונחלה מנשה ואפריים.
ראובן בּכוֹרוֹ
מעשיו היו בעוֹכרוֹ
את יצוּעֵי אביו חִילל
ראובן ראובן מי כזאת פִּילל.
שמעון ולוי אחים
שותפים למעשים
כּלֵי חַמָס כּלֵיהם
אַל יֵחַד כּבוֹדוֹ בּנֵיהם.
גוּר אריה יהודה
כּתר מלוכה לראשו,
עד כי יבוא שילֹה.
כִּבֵּס ביין לבוּשוֹ
וּבּדם עַנבִים כּסוּתוֹ.
לא יסור לעולם שבטוֹ
בּית דוד לעולם תכּוֹן מַלְכוּתוֹ.
ישֹשֹכַר חמור גַרֶם
רוֹבֵץ בּן הַמִשְפּתַיִים.
זאת לך הבּרכָה ,
רַם
יהיה מַעַמַדְךָ
תרבִּיץ מִשַנַתֵךָ
וּתוֹרַתֵיךָ .
לחוף ימים זבולון תִשכּוֹן
על ירכּתֵיי צִידוֹן חוף הים
התִיכוֹן.
דַגַת הים מזוֹן יֵהִיה לְךָ,
ימלא בּיתך וּזבוּלְךָ.
דן ידין עמו
בּשדוֹת קרב תהיה מנצח
כּגִבּוֹר בּגבוּרתך
בּתפִילָה בּקַשָה וּתקווה
לישוּעַתך.
גד גדוד יגוּדנו
כּנחש יכּיש סוס
יפּלוּ סוּס ורכבּוֹ
כּפּירוֹת בּאוּשִים.
גד גדוד יֵגוּדֵינוּ גדודים
אנשי חיל חַמוּשִים .
אשר שַמְנָה לַחְמךָ
עִידִית תהיה אַדְמַתךָ
אילה שלוחה נפתלי,
בּרוּכִים שֹדוֹתְיךָ
אִמֵרי שַפֵר אִמרוֹתֵיךָ.
יוסף
בּרכּתו בַּפסֵי זהב שזוּרָה
משמני הארץ עַתִירָה.
מעל בּרְכֹּות שמיים לרוֹב
ומתחת רוב דַגַן ותירוש.
עַלֵי שוּר בּנות צַעַדוּ
לחזוֹת בּיופיך יוסף חזוּ.
על אחיך שֹמך לראש
וקודקוד
צפנת פענח רב הוֹד…..
בּנימין זאב יטרוף.
בּנימין בנחלתך הַמִקְדַש
שאול בן קיש איש הימני למלך יוּקְדַש.
מֵחַלַצֵךָ יצא מרדכי בן יאיר
את חשכת גלות פרס ומדי יאיר.
אבינו יעקב אל עמיו נאסף.
מיטתו שלמה, בניו סביבו נצבו. כּאחד.
בקריאת שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד….
בת ציון.
.
–
