ניסים.
שנה שנה
ניצבים אנו אל מול מצבה קרה.
שנה שנה וכלום לא השתנה.
ישן אתה שנת ישרים
העולם כמנהגו נוהג
ירח כוכבים לא יצאו ממסלתם,
לא עמדה דום חמה.
איכה???? ניסים
נקרא בשמך מעל כל הר גבעה ורמה.
מבקשים את פניך לראות.
מבקשים לשמוע את קולך
את גופך לחבוק.
לחוות שוב לחיות שוב.
לכעוס לצחוק לשמוח בכל דרך ושביל.
בדממה דקה בשעה רעה
לפתע נקטפת מאיתנו כאליהו בסערה.
עתה
אל מול מצבה קרה
שנה אחר שנה
ניצבים
בלב דואב ובדמעה מרה.
אם צריך אכרע ברך על חוף הסליחה
אם צריך אעמוד בתחינה מרדת יום עד זריחה .
בימים אלו נקרא את
הפטרת חזון ישעיה לפני תשעה באב.
“אומר הנביא ישעיה:
ונותרה בת ציון
כסוכה בכרם
כמלונה במקשה
כעיר נצורה.”
אל מול נבואת הנביא
אכוף ראש ואדום.
אך לעולם נחשלי געגועי לא ידום.
על משכבך תנוח אישי היקר
בת ציון.
