נִיסָן

ניסן
נִצּב כֻּלּוֹ נָפוּח
הֵעִיף הַגֶּשֶׁם והָרוּח
לְכָל רוּח..

בּחִיּוּך ממזרִי
אמר כּעת תּוֹרִי..
בּמּנגִּינָה נִיסָנִית
עטף הטבע בּרוּח אֲבִיבִית.

רֹאשׁוֹ עָטוּר בּזר פּרחִים
בּגדיו קלִּילִים בּוֹהקִים
מִלֹּבֶן זוֹרחִים .
רֵיחָם ריח
בֻּסְתָּנִים פּוֹרְחִים…

ירד אֶל גּנּוֹ לברך בּאלפי בּרכוֹת
אֶת בִּרכּת אִילנוֹת.

טִיֵּל בּין פִּרחֵי עצֵי הָדָר
הנץ הרִמּוֹן
פִּתַּח הַסּמדר
שִׁכּר אוֹהבים
מריחַ דּוּדאִים..

בּרךְ כּרמַי גפנִים
לקוֹל תּוֹר והמית יוֹנִים..

בּקוֹל תּרוּעָה
מֵעל עצִים וְאמִיר
הריעַ לבוֹאוֹ הַזָּמִיר…

בחשִׁיבוּת נִיסָנִית
אמר אנִי רֹאשׁ רִאשׁוֹן החדשִׁים
אתֶּם אחרי
אחד עשׂר החדשִׁים..

תִּשְׁרי פּנה לנִיסן
בּקוֹל הַססן
האִם אתָּה צוֹחק?
איכה לפּנָּה אוֹתִי אתּה דּוֹחק???
בּשׁוֹפרוֹ תּקע בְּקוֹל שׁבָרִים
דּרשׁ לִבְדֹּק בּספֶר הסּפרִים .

בְּתשׁרי הרָה ונוֹלד העוֹלם
היּוֹם הרת עוֹלם
תִּשְׁרֵי בּעלבּוֹנוֹ
בִּקּשׁ לדעת מה מקוֹמוֹ

תִּשְׁרֵי תִּשְׁרֵי
מָה לְךָ נאנח
פּתח תָּנָ”ךְ

” הַחֹדֶשׁ הַזֶּה רֹאשׁ חודָשִׁים
רִאשׁוֹן הוּא לחדשׁי השּׁנה”
רִאשׁוֹן לָרַגְלִים
רִאשׁוֹן למּלכִים
אֶת רֹאשׁוֹ עִטּר
בְּכֶתֶר כְּמֶלֶךְ
וכך וזִמֵּר כָּל הדֶּרֶךְ
לִי כּבוֹד חלק הָאֵל,
בּנִיסָן גּאל אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל..

הִמשִׁיךְ נִיסָן בִּשְׂפָתוֹ הַנִּיסָנִית תִּשְׁרֵי תִּשְׁרֵי
אתָּה
הסּתָוִי מְעַט אַפְרוּרִי
מָה לְךָ עָצוּב נָזוּף
פּתַח ההַגָּדָה
עַל קְרִיעַת יַם סוּף.
היָּם אשׁר נחצָה לִשְׁנַיִם
עֵת יצאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם

נִיסָן חֲגִיגִי
כֻּלּוֹ קוֹרֵן בְּאוֹר אֲבִיבִי.
סִדֵּר החדשִׁים אחריו
לְפִי הַסֵּדֶר
לָבַשׁ מחצְלוֹתָיו
וְהֵסֵב לְסֵדֶר…

חֹדֶשׁ טוֹב
בַּת צִיּוֹן