מכתביך אחי תאומי
עלו מנבכי העבר
פתחתי ביגון ליבי הנשבר.
כתבי ידך
מתהום הנשיה הוארו לפתע
עלו לפתע
חיברו קטע לקטע..
אחי ישראל התגלמות הטוב
דמותך עלתה כבאוב.
מביט בי המכתב
ואני מביטה בו במכאוב.
לוחש פתחי אחותי
ד"ש מביא ממרחקים
הדפים עברו ימים רבים
הצהיבו מרוב שנים..
ברעדה פתחתי
כל מכתב ודף
הגעגוע עטף צף.
בין השורות הכתובות
רוחך נגלת
קראתי על חיוך
תקווה וחלום
אשר נגנזו
את הסוף המר לא חזו.
כל מכתב ממכתבך
בכתב ידך
בקדושה אוחזת
בכל מילה בעבר נאחזת.
כל חוויה שחווית
דמותך עולה חיה ניצבת.
צניעותך בכל אות ומילה כתובה.
חיל נאמן
כל קושי העמדת בצילה.
כטיול מהנה
לכל רוח העפת כל מכשול.
בין ענני הטנק נסעת בין סלעים ומשעול
המשימות והמטלות
היו
בעיניך קלות
כגרגירי חול אבק עולות.
בטנק הארור ראית ממלכה
בו יש לטפל כהלכה.
- בין קשיים
ראית אנשים
דרשת שלום גדול ועד קטון
עד כי כבה נרך ובא האסון.
במכתבך
מקום סבתנו לא נעדר
עד כי יומה קדר.
אחי געגועיי לדמותך
ליופי תפארתך
לניגון חלילך
לאדם
יסוד עולם שבך.
האיך ולמה??
נותרו שאלות בחלל
בעת נפילתך כחלל.
עולם ומלואו יצא נפסד
משהו בו נסדק.
ממרחק הזמן והשנים
מכתבך נקראים
כל שכתבת
כל שהשארת
משפט ומילה
כקדושת
תפילה שקולה…
בת ציון
לעולם אכאב
לעולם אדמע