איכה יעיב באפו
ה' את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדום רגליו
ביום אפו"( איכה פרק ב')
בקו האופק שקטו המים
ראש הרכינו עבים.
גלים ונחשולים
חפנו בכפם מכאובים.
על גלי הים שטה ספינה
לאחר סערה
שטה ברוך בעדנה ובאהבה.
אל מגדל אור חתר
קברניט הספינה.
השיט בבטחון
לכל נחשול וגל היה נכון.
אך
הנחשולים קצפו שנית
הכו גלים סוערים
את הספינה שיברו לרסיסים
לא חמלו ולא אירעו ניסים.
למעמקים
צללו
את חיי באלמנות עטפו.
אהבה וסיפור חיים נגנז באור גנוז
עם לכתך ניסים בחודש תמוז.
