לאיזה צורך היא עונה?
מלבישה איש ואשה
לא חוסכת שרביטה גם מילד וילדה
הלובשת נראית לפתע שונה
בזה מצהירה אני מאוד באופנה.
זה מקשקש זה מרשרש וזה מטשטש.
לאופנה פנים רבות
יש מהודרת לבתי מלוכה
יש כאחת העם מלבושה
ויש בקרעים וטלאים לנעורים ובמשובה
זקני העם יגידו אוי לאותה בושה
נצחית היא מחווה אדם ועליי התאנה
פקחו עניים הבינו אין כאופנה
כדוגמנים ראשונים כבחלון ראווה ,
בגן העדן צעדו
אף חגורות לנוי חגרו
כל החיות בהם צפו.
האל התפעל
מי אמר כי ערומים אתם
יפה גם יפה כסותכים
להם תפר מעורות מחלצות
תפירה אלוהית
ממותג
מעתה כולם יתלבשו כמותכים
האופנה
משנה פניה כל עונה
בגוונים ושלל צבעים
קיץ סתיו חורף אביב
כולם עטויים בצבעם החביב
מנעלם בגדיהם ועל כל ראש כובע מעטר
כולם לצו האופנה נכנעים אינם נחים
אצים רצים כמרוץ שליחים.
אם בטוב טעם ניחנתם
תכתיבו הלבוש תכתיבו האופנה
היחוד בכם טמון בדרכיכם השונה.
—