ליל סדר הגדה אחרת

מונחות הגדות על השולחן בחדר
בחגיגויות לקראת הסדר.
ערוך השולחן כשנה בשנה ,
אך השנה
מה נשתנה??
שינתה פניה
זו השנה..

הלילה הזה הלילה הזה
אשר לא היה כזה..

נבוכות ההגדות,
סביבנו מר הן אומרות .
רועשת האדמה
עדיין קולות מלחמה.
הירח מחג הָאָסִיף
אורו החוויר, אורו הִכְסִיף..

האותיות באוויר פורחות
בצורה מוזרה נערכות.
דמעה זלגה בְּרֹךְ
סדר שונה יש לַעֲרֹךְ..

ומה יְהֵא על
ארבעת הקושיות??
הסתחררו
התבלבלו האותיות..

הלילה הזה, הלילה הזה
לא היה כזה..

בלילה זה יש טעם עוני למצה
אמרו שברי המצה.
חטופינו
אי שם במנהרות
לא איתנו בנמצא..

בלילה זה המרור,
במר ליבו מירר .
טעמי מר כלענה
אוי לשעה שצמחתי באדמה
אויה לשברי השנה..

הלילה הזה
טבילה שונה תעל על השפתיים.
השנה טבלו באש ותמרות עשן לא פעם ולא פעמיים.
יונק ילד איש ואשה
קשיש וקשישה.
מול אויב פּוֹרֵעַ
מול פניי הרֹעַ…

הלילה הזה
אל מול שולחנות ערוכים
כסאות מיותמים ניצבים
בהעדר האהובים
לשולחן אינם מְסֻבִּין.

הלילה הזה הלילה הזה
לא היה לנו כזה.

נעמדה הגדה אחרת
חגיגית לבושה,
בזו העת רוח תקווה דרושה.
הביטו סביב הנה האביב,
כלניות ופרגים צימחה האדמה,
בחמלה תחבוש פצעי מלחמה..
בזה הסדר אשר לא היה כזה
בגאולה נחזה.
ישובו פדויים ,
מזור ישלח לפצועי מלחמה
תחבק שכולים בנחמה.
ובסוד ממתיקה
על
הבטחה עתיקה.
בשולחן עוֹרֵךְ
העתיד יומתק כַּכּוֹרֵךְ .
נִמְחֶה דמעתנו,
בתפילת עננו
באמירת די די דיינו..

בת ציון
ערב פסח התשפ”ד