בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
עָמַד בְּדַרְכִּי הֵלֶךְ
יָדָיו בְּכִיסוֹ בְּבִטְחָה צוֹעֵד כְּמֶלֶךְ.
בְּיָדוֹ לֹא אָחַז פְּרָחִים כְּזֵר
לֹא הִגִּישׁ שַׁי כּמְחַזֵּר.
מֵאַיִן וּלְאָן פָּנֶיךָ
מַדּוּעַ רֵיקוֹת הֵן יָדֶיךָ??
בְּמַבָּט וְחִיּוּךְ לִי אָמַר
פְּרָחִים יִבְּלוּ בַּכַּד
לֹא יִשְׂרְדוּ לָעַד.
וְלֹא יְשַׁוּוּ לְעֵרֶךְ חִיּוּךְ וּמַבָּט.
וּמַתָּנוֹת מִתְכַּלּוֹת
סִפּוּר אַהֲבָה אֵינָן מְסַפְּרוֹת.
אַהֲבָה
אֵיתָנָה שָׁוְיָהּ
מִכָּל דּוֹרוֹן וּמַתָּנָה
עֶרְכָּה לֹא יְסֻלָּא בַּפָּז
זֶה סוֹדָהּ וְזֶה הָרָז.
כָּךְ עָמַד נִצָּב בְּדַרְכִּי
אִישׁ גְּבַהּ קוֹמָה וְעֶרְכִּי,
הִגִּישׁ לִי כְּשַׁי שִׁיר וְזֶמֶר
שִׁירָתוֹ עֲרָבָה כְּרֹךְ הַצֶּמֶר.
אָחַז בְּיָדִי
לָחַשׁ בְּאָזְני
שָׁם הַטֶּבַע מְסַפֵּר סוֹדוֹת
בֵּין נוֹפִים וְשָׂדוֹת.
פָּרַשׂ לְפָנַי פְּרָחִים בְּיִפְעָתָם
עֵצִים בְּלִבְלוּב שִׁירָתָם,
שָׁקֵד בַּאֲבִיבוֹ,
בְּלֹבֶן פְּרִיחָתוֹ
הַטֶּבַע בְּתִפְאַרְתּוֹ..
לָךְ הוּא כָּל שְׂדֵה הַפְּרָחִים
כַּלָּנִיּוֹת נוּרִיּוֹת,
וְסַבְיוֹנִים פּוֹרְחִים.
הַכֹּל לָךְ כְּמַתַּן
כָּךְ הִכְרִיז בְּקוֹלוֹ הָאֵיתָן.
בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתִי כִּתֵּר
בִּשְׁלַל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה
שְׂעָרִי עִטֵּר…
בַּת צִיּוֹן
