אַבְרָם אַבְרָם
מֵאוּר כַּשְׂדִּים
לַפְּסִילִים מִשְׁתַּחֲוִים וְקָדִים.
מִי בָּרָא שָׁמַיִם? וּמֵי אֶרֶץ?
יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְעֵת עֶרֶב
מִי בָּרָא כָּל אֵלֶּה?
מִי בָּרָא?
מִי אֶת הָעוֹלָם הָרָה??
אֶת אֱמוּנַת אָבִיךָ בַּפְּסִילִים
עָשִׂיתָ לִצְחֹק וָקֶלֶס
הַבּוֹרֵא אֱלֹהָיו בְּיָדָיו מֵאֶבֶן וְחֶרֶס
תְּפִלּוֹתָיו יַעֲלוּ בְּיַד רֵיק וְחֶרֶס.
אָבִיךָ עָמַד אֶל מוּל שִׁבְרֵי הַפְּסִילִים
נִדְהַם אֶל מוּל הַהֶרֶס.
מִי יִהְיֶה לֶאֱלֹהַיי?
אֶל מִי אֶתְפַּלֵּל אֶשָּׂא אֶת עֵינַי???
בְּהֶבְזֵק וּבְהֶאָרָה
הָאֱמוּנָה בְּאֶל אֶחָד קָרָה
אַבְרָם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הֵבִיא.
דִּבֵּר הָאֵל אֵלָיו
אַבְרָם אַבְרָם זֶה אֲנִי אֵין עוֹד מִלְּבַדִּי.
וְאַתָּה קוּם לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ…
צִיּוּי זֶה אַבְרָהָם נִצְרָב בְּדָם זַרְעֲךָ.
כָּל שְׁבִיל בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ מוֹדֵד,
וַיְהִי לַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד.
..שָׁמַעְתָּ קוֹל שֶׁדַּי
אַבְרָם אַבְרָם שִׁבְתְּךָ בְּזֶה הַמָּקוֹם דַּי.
בְּהַבְטָחָה אֱלוֹהִית
בֶּאֱמוּנָה
בִרְכָתוֹ צְפוּנָה
נָטַשְׁתָּ תַּבְנִית נֹפֶךְ
אֶת בֵּית אָבִיךְ
אֶל מָקוֹם לֹא נוֹדַע
שָׂמַת פַּעַמְךָ
לְלֹא שְׁהִיָּה
לְלֹא תְּהִיָּה.
וּמֵאָז אַתָּה אָבִינוּ אַבְרָהָם
אָב הֲמוֹן גּוֹיִים
אַחֲרֵי אֱמוּנָתְךָ רַבִּים נוֹהִים.
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב יִהְיֶה זַרְעֲךָ
וּמִמְּךָ יָצְאוּ לְאֻמִּים וְעַמִּים
וּבָנֶיךָ
יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק
זֶה בָּזֶה כְּרוּכִים בִּבְרִית דָּמִים.
הַשֵּׂכֶל וְדַעַת
אִם קוֹל קוֹרֵא בְּקִרְבְּךָ
לֵךְ לְךָ
קַח תַּרְמִילֵךְ וּמַקְלְךָ
לֵךְ אַחַר הַקּוֹל שֶׁבְּךָ
הַגֶּשֶׁם חֲלוֹמְךָ
שָׁנָה עוֹלָמְךָ.
בַּת ציון