Skip to content

כאב וגעגוע

    כאב וגעגוע
    יצאו לשוח
    מרחק רב צעדו
    מבלי לנוח.
    פנה כאב לגעגוע
    דע אחא
    ישנם דברים שעליהם
    דעתי לא נחה.
    קיומך בכלל מוטל בספק,
    בלעדיי אתה חסר אונים ונמק.
    מקום לא היה לך בלב הגבירה.
    לולא אני הגורם למר כאבה שלה מר
    וכואב עד מאד ,
    מחפשת בך מפלט
    כי אינה יודעת לאן לפנות.
    מחדד בה אני זיכרון
    הורים אחות אח וסבים,
    כאבים של ימים עברו
    מלאי עבים.
    השתעל הגעגוע כחכך
    גרונו
    הביט ברעו הכאב
    אוי אויה כמה שליבך
    מר ודואב
    כנחש אתה בפיתוי עץ הדעת
    דבריך נבערים מדעת.
    אני הגעגוע ,
    בקסם ידי את חייה אנעים.
    הנה מחוזות ילדותה
    בשיר ורננים,
    שבת מועדים וזמנים
    קול רחוק של שירה ומזמורים.
    על כן אותך יש בכוחה לשאת מר מכאוב
    כך דיברו וכך ליהגו
    בלי סוף.
    משפטם לאוזני
    גבירתם הגיע.
    מיד את שניהם היא הרגיעה.
    די לכם במדון ובמריבה
    זו המחלוקת
    נישב במעט חיבה.
    אתם געגועים
    ואתם מכאובים
    דעו לכם כי שניכם
    בחיי מאד חשובים.
    כאב יקר אתה הינך
    מציק ומייסר
    אותך אמשיך לטפח
    אותך אשמר.
    בלעדיך ימות בי
    כל רגש וחום
    כצמח השדה אהיה
    לא למות ולא לחיות
    עד תום.
    ואתם געגועים
    לי נעמתם,
    את מסכת חיי לי הארתם.
    בשלל צבעי קשת
    גוון לגוון
    משחור אפור ועד ארגמן.
    במכחול ידכים
    צובעים בצבעים עזים
    ובצבעים נוגים.
    משמיעים מזמורים
    רחוקים ושירים ענוגים.
    הנה ימי ילדותי
    והנה בית אבי
    שמחה וצהלה
    מציפים את לבבי.
    על כן השכילו
    ושמעו רעי.
    לכל דבריי ולכל הגיגי.
    בלעדכים חיי ריקים ושכוחים.
    שניכם כפארות
    בדמי שלובים.
    אם כאחת האדם אני
    היום אהובים
    בזכות כל כאב וגעגוע
    שבי חבויים…

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *