עוד שנה דולק הנר
בעצב רב.
מספיד מבכה
אח תאום מקרבות לא שב.
מביטה אני בנר
ובהילתו העצובה.
למראות ועולמות אחרים
עימו מפליגה.
חגיגות ימי הולדת בשניים
מה ישווה לשמחה
שהיא כפליים.
שנה אחר שנה אתה ואני צומחים.
כגזע וענפים מאותו שורש
יונקים.
מילדות לנערות
במנגינת החיים זורמים.
ימי בחרותנו בגיל וצהלה.
חסון אתה כתמר
ואני לצידך כאלה.
עשרים עשרים ואחת
ושתיים.
הנרות
שנה אחר שנה
אורם יהל כפליים.
בכ’ג כבה הנר לא דלק
פתילו הועם אורו שבק.
הנר הנותר
עמד נעלב ונזוף.
בודד גלמוד ועזוב.
כל שנה מהבהב
כנר זכרון כאוב..