Skip to content

חמישים שנה למלחמה ; אשכול

    זה יובל שנים מאחינו ישראל

    לסירוגין,

    חמשת בתי שירו של רבי יהודה הלוי- ‘משתחווים להדרת קדש’ מן המאה ה -11,

    אקרוסטיכון שם יהודה נעוץ בו(שיר המצוין, בסליחות ערב יום הכיפורים),

    שזורים ‘כשתי וערב’, עם חמשת בתי ‘שיר לישראל’ – נפתלי, במלאת יובל שנים, לנופלו בגבורה, בקרבות רמת הגולן.

    מִשְׁתַּחֲוִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ הַר אֲרִיאֵל
    וּלְפִנַּת יִקְרַת מוּסַד הַהַרְאֵל
    הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחֳרָת וְחַלּוּ נָא פְנֵי אֵל

    הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל

    אָצִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ, כָּאן בְּהֵיכַל הַזִּכָּרוֹן, הַר הֵרְצְל,

    וּלְפִנַּת יִקְרַת, חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, וּבֶן יָעֵל,

    הִתְקַדְּשׁוּ בְּבִגְדֵי חַג, לְהִתְיַחֵד כָּאן, וּלְהִתְפַּעֵל,

    הִכּוֹנוּ לִקְרַאת, אָחִינוּ יִשְׂרָאֵל

    תְּנוּ עֹז בָּאִיִּים וְכַבְּדוּ בָאוּרִים
    וּמִמִּשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם הִבָּדְלוּ בְחוּרִים
    וִהְיִיתֶם נְקִיִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
    מֵעָוֹן פְּדוּיִם וּמִכָּל חֵטְא שְׁמוּרִים
    זֶה לֵיל שִמּוּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

    הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל

    מִלְאוּ מִפֶּה לְפֵה יְצִיעִים, בְּהַזְכִּיר שָׁם צֶמֶד, דּוּדָאִים,

    מְשֻׁתָּפִים הָיוּ בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים, בַּאֲרֶשֶׁת פָּנִים, וּמַבָּעִים.

    עָלוּ עַל אוֹתָם יְצוּעִים, וּבְאוֹתוֹ חוֹתָם הָיוּ, טְבוּעִים,

    וּמִזֶּה יוֹבֵל שָׁנִים, זֹאת לָזֶה גֵּאִים וּמִתְגַּעַ-גְעִים.

    יוֹם זֶה יוֹם הוּא יוֹם שִׁמּוּרִים, לַחֲלַל מַעַרְכוֹת, יִשְׂרָאֵל

    וְקִרְעוּ הַלְּבָבוֹת וְהַשְׁפִּילוּ גָבְהָם
    וּשְׂאוּ זְכוּת אָבוֹת וְהִתְהַלְּכוּ לְנָגְהָם
    וְקִרְאוּ מוּל עֲרָבוֹת בְּקוֹל כַּיָּם יִנְהָם
    לְגִבּוֹר בַּקְּרָבוֹת לֹא נָם וְלֹא נִדְהָם
    אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל

    הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל

    לֹא הִסֵּס לְרֶגַע, כְּשֶׁנִּקְרָא לְדֶגֶל, פִּקֵּד עַל טַנְק,

    וִתֵּר עַל חַיֵּי רֶגַע, וְאַף לֹא הִתְוַדֵּעַ לְחַיֵּי פַּנְק.

    חֲדוּר מְשִׂימָה לְבַצֵּעַ, וּמוֹתִיר אַחֲרָיו קַרְיֵרַת בַּנְק,

    לְבַל ‘יִמַּס לֵב אֶחָיו’ וְיְיַגֵּעַ, כִּי זוֹכֵר הוּא תַּקְדִּים יְמֵי, אָנָה פְרַנְק.

    מַצְדִּיעִים כָּאן לְךָ, אָחִינוּ יִשְׂרָאֵל

    דַּלְתֵּי קַבָּלָה פְּתַח אֶל שׁוֹאֲלֵיהֶם
    וּרְפוּאוֹת תְּעָלָה הַעֲלֵה לְמַחֲלֵיהֶם
    וּפְנֵי חֵן וְחֶמְלָה הָאִירָה לָהֶם
    וּבְסֵפֶר מְחִילָה תִּכְתֹּב מְיַחֲלֵיהֶם
    וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

    הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל

    מוּל חַלּוֹנְךָ אֲחוֹתְךָ תָּמִיד, נִצֶּבֶת, וְאֵלֶיךָ תָּמִיד מְגַמַּת, פָּנֶיהָ,

    עִם ‘עֶצֶם מֵעֲצָמֶיהָ’ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב נִסְחֶבֶת, וְאֵלּוּ ‘נוֹתְנִים בָּהּ תָּמִיד, אֶת אוֹתוֹתֶיהָ’,

    ‘חוֹתָמְךָ בְּכָל דְּרָכֶיהָ נִכֶּרֶת’, בַּחֲרִיזָה שִׁירָה וּבְכָל, כְּתָבֶיהָ,

    אֶת אֲבָנֶיךָ הָפְכָה לְאֶבֶן מַחְצֶבֶת, כִּי אֵלּוּ עֲדָיֶיהָ וְלָהֶן תְּשַׂבֵּרְנָה, וּתְעַגֵּנָּה.

    תָּמִיד נְכוֹנָה לִקְרָאתְךָ, אָחִיהָ, יִשְׂרָאֵל

    ‘הִנֵּה לֹא תָּנוּם וְלֹא תִּישַׁן בַּת צִיּוֹן, שׁוֹמֶרֶת יִשְׂרָאֵל’…

    הִמָּצֵא לְיֶשַׁע עֶדְרְךָ הַנִּשְׁבֶּה
    וּמִנְחָתוֹ תִשַׁע אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה
    וְאִם הִרְבָּה רֶשַׁע פְּדוּת עַמְּךָ הַרְבֵּה
    וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע גַּלֵּה אוֹר נֶחְבֶּה
    ְאַל בְּאַפְּךָ תְּכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל

    הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל

    בְּשִׁמְךָ: אֲחִיעָד, הִשְׁלִיכָה כָּל יְהָבֶיהָ, ‘כִּי יֵשׁ תִּקְוָה בְּרָחֵל, לְאַחֲרִיתֵךְ’,

    וְאַף עַל פִּי, שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, יוֹבֵל עַל יוֹבָלִים תָּסֵב, לְעֻמָּתְךָ.

    ‘וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְכָל כָּמֵהַּ, לְכָל אוֹתָם ‘מַלְאָכִים שְׁלוּחִים וְעוֹשֵׂי, רְצוֹנֶךָ’,

    יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ(בְּיוֹבֵל) כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, רַבּוֹת וְטוֹבוֹת, עַל ‘אוֹדוֹת, יִשְׂרָאֵל’.

    שֶׁשָּׁם עָלוּ/עָלִינוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל…

    כתב אשכול בן דודנו
    יבורך 🙏

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *