שמעתי נקישה
פתחתי את דלתי
בפתח עמד ניסן אביבי
עם חיוך שובבי.
באתי לבשר
את בשורת האביב.
הבטתי בו כלא מאמינה.
כאל חזיון שווא
הזמן את חיי שינה.
ניסן ניסן
אתה מאוד חביב
אך אני עדיין אי שם בחג האסיף .
כולי מוכה וכואבת
את ההולכים דואבת.
מתחתיי רעדה האדמה
וסביבי רעשיי מלחמה..
הביט בי ניסן לרגע בדממה
ודברו לי אמר .
מחודש אדר ביקשתי כי יְעֻבַּר,
יבוא יותר מאוחר.
על כן הצטרף
חודש אדר ב’ לזאת העת
כדי שאותי תוכלו לשאת..
אני בחודשי השנה ראשון וראש ,
באמתחתי הבאתי 4 כוסות של יין ותירוש.
אני הוא חודש חירות וגאולה ,
הנה הנה מגיעה הישועה.
יוסרו מְצָרִים של מִצְרָיִם
יחצה הים לשניים.
יוּגַף האויב הרע והמריע
קול השלום קולו ישמיע.
קומי צאי לבשי חג
פרחי האביב עינדי על דש.
הבטתי בניסן החביב.
ברוך הבא בהביאך את פעמיי האביב.
לא פסחת על פסחי ,
הגדת לי את חגי
השונה כל כך השנה
כשאשאל מה נשתנה.
ושאלתי הנוספה
אשאל באחד מי יודע
מתי תִּפְרֹשׂ עלינו סוכת שלום? ?
חטופנו וחיילנו האהובים,
סביב השולחן
יהיו מסובים..
תודה לך חודש ניסן ידידי
פתחתי לו לרווחה את דלתי.
בָּרֵךְ את מועדי
הבא את אליה הגלעדי…
בת ציון
בברכת חג שמח.