” דִּינָה”
דִּינָה לְעִיר שָׁלֵם אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם הִגַּעְתָּ
עִיר זָרָה
שָׁלֵם עִיר מוּזָרָה וְזָרָה.
הַשָּׁלֵם אֵינוֹ שָׁלֵם
נִסְדַּק וְנִשְׁבַּר שֶׁלֹּא בַּדִּין
נָהֲגוּ בְּךָ לֹא כַּדִּין.
בְּרֹאשָׁהּ עוֹמֵד הָאִישׁ חֲמוֹר
תָּהִיתָ מָה הַלָּבָן וּמָה הָאָפֹר
מִי חוֹמֵד לָצוֹן וּמֵהוּא בֵּן חֲמוֹר…
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם לֹא בְּהִירִים
בִּשְׁעַת עֶרֶב לְעֵת דִּמְדּוּמִים.
לַחֲזוֹת בָּעִיר יָצָאתָ
בּשְׁכֶם בֵּן חֲמוֹר פָּגַשְׁתּ .
לְרַגְלַיִךְ נָפַל שָׁדוּד
שָׁר לְךָ שִׁירֵי דּוֹדִים בְּשִׁיר וְחָרוּז.
לְקָחֵךְ לְאַרְמוֹנוֹ
בִּקֵּשׁ שֶׁתְּהִי מלכתו.
אותך עינה
אויה לך דינה .
דִּינָה בַּת לֵאָה
הֵיכָן יעקב אָבִיךְ?
לֹא עַטְפְּךָ בְּמִלָּה חַמָּה
לֹא מָצָאתָ עַל כְּתֵפוֹ נֶחָמָה.
בִּתּוֹ יְחִידָתוֹ כִּנְסִיכָה מְהַלֶּכֶת
לַאֲצֻלַּת בֵּית יַעֲקֹב הִנְּך שַׁיֶּכֶת.
אֲחַיֵּיךְ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי,
כְּלֵי חָמָס מִכוֹרוֹתֵיהֶם,
מִי יָבִין אָרְחוֹתֵיהֶם.
עֵת חֲרוֹנָם גָּבַר
בְּיִשְׂרָאֵל נָפַל דָּבָר.
לֹא יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ כְּזוֹנָה…
דְּרָכֵינוּ מְכֻבֶּדֶת וְשׁוֹנָה.
רָצְחוּ בְּדָם קַר כָּל זָכָר
לֹא שָׁמְרוּ דִּבַּרְתֶּם
הֵפֵרוּ בְּרִיתָם
בְּיוֹם מִלָּתָם.
בַּזֹּאת נִגְזַר דִּינְךָ דִּינָה
עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר בֶּן חֲמוֹר אוֹתְךָ עִנָּהּ.
אוֹיָה לְגוֹרָלֵךְ
לָךְ יָאֶה בְּכִי וְקִינָה.
וּפָרָשָׁתֵנוּ מְעַט מְסַפֶּרֶת
עַל דְּבוֹרָה מינקת.
אֵינָהּ שְׁקוּפָה
אֵינָהּ שְׁכוּחָה
אֶת אִמֵּנוּ רִבְקָה
הֵנִיקָה וְחִבְּקָה.
נוּחִי לָךְ בְּשָׁלוֹם
תַּחַת עֵץ הָאַלּוֹן,
בְּאַלּוֹן בָּכוּת
מֵינֶקֶת בְּמַעַשׂ וּבִזְכוּת..
הַשֵּׂכֶל וְדַעַת
גַּם אִם הָאַהֲבָה כְּמָוֶת הִיא עַזָּה
אַל תְּהִי פֶּתִי בֵּן חֲמוֹר
אַל תַּאֲמִין לְכָל לֵוִי וְשִׁמְעוֹן.
בַּת צִיּוֹן
—