בִּשְׁמֵי בֵּית לֶחֶם
זָרַח כּוֹכַב שָׁבִיט
נוֹלַד לְיִשַׁי הַבֵּן דָּוִד.
אַדְמוֹנִי יָפֶה עיניים….
בָּאֹפֶק אַדְּמוּ שָׁמַיִם
הֵרִיעוּ בְּקוֹל תְּרוּעָה
כִּי עָתִיד הוּא לְקַבֵּל הַמְּלוּכָה…
והנער דוד
עֶדְרֵי אָבִיו רוֹעֶה
בחָמַלה עוטף
טָלֶה גּוֹעֶה.
שָׁאוּל בֶּן קִישׁ בֶּן יְמָנִי,
לַמֶּלֶךְ נִמְשַׁח בִּידֵי שמואל הַנָּבִיא,
לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הֵבִיא.
מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבְהָה קוֹמָה
נַפְשׁוֹ שַׁבְרִירִית וּרְחוּמָה.
נִקְבְּצוּ פְּלִשְׁתִּים בָּעֵמֶק הָאֵלֶּה
בֵּין שוֹכָה
וּבֵין עֲזֵקָה.
יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בְּהַר מִזֶּה
וּפְלִשְׁתִּים מִזֶּה,
גַּיְא מוֹרִיק בְּנֵיהֶם
כְּמַפְרִיד בֵּין שְׁנֵיהֶם.
שָׁאוּל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּקֵּשׁ.
בְּעֵת צוֹק הָעִתִּים,
מִי יוֹשִׁיעוֹ מִיָּד פְּלִשְׁתִּים..
לַעַז אֲשֶׁר נִצָּחוֹן
יַחֲרֹט עַל חַרְבּוֹ
כָּבוֹד וְעֹשֶׁר יִהְיוּ מְנַת חֶלְקוֹ,
וְגַם אֶת בִּתּוֹ יִתֵּן לוֹ…
אֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנַיי אֶשְׁלַח לַמַּעֲרָכָה אָמַר יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי,
לְהָסִיר אֶת חֶרְפַּת בְּנֵי עַמִּי.
לְהָזִין הַלּוֹחֲמִים
עֲשָׂרָה לֶחֶם אֶפָּת קָלִי
וַחֲרִיצֵי גְּבִינָה
בְּיָד בְּנוֹ דָּוִד נָתָן
וּתְפִלָּה עֲטוּפָה כְּמַתַּן.
אִישׁ הַפְּלִשְׁתִּי גָלְיָת
עֲנָק בְּין עֲנָקִים
כֻּלּוֹ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים.
מִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו
וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.
בַּזֶּרֶת מָעַךְ אִישׁ
אוֹיָה לשׁאול בֶּן קִישׁ.
גּוֹבְהוֹ שֵׁשׁ אַמָּה
חוֹלֵשׁ סְבִיב בָּעֵמֶק וּבְרָמָה.
אִישׁ הַצִּנָּה לְפָנָיו יְהַלֵּךְ
שְׁלוּפָה חַרְבּוֹ
אִישׁ לֹא יְקָרֵב אֶל נְתִיבוֹ.
דָּוִד הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה
מָתַח גּוּפוֹ נִפַּח הֶחָזֶה.
מִשָּׁאוּל בִּקֵּשׁ תְּנֵנִי וְאֶלָּחֵם,
אֲנִי דָּוִד בֶּן יִשַׁי מִבֵּית לֶחֶם.
הִבִּיט הַמֶּלֶךְ בַּנַּעַר
בְּלִבּוֹ לָעַג וְגִחֵךְ
הַזֶּה בַּעֲמָלֵקִי יִלָּחֵם הָאֵיךְ הָאֵיךְ.???
הֲלֹא עַד לָעֶרֶב יִפֹּל בְּדָמוֹ יִתְבּוֹסֵס
מָלֵא אֵימָה.
מִפָּנָיו בִּקֵּשׁ לְשָׁלְחוֹ בְּכַעַס וְחֵמָה.
דָּוִד הָאַדְמוֹנִי יָפֶה עניִּים
שָׁבָה אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ לְעֵת עַרְבַּייִם.
בְּסִפּוּרֵי גְּבוּרָה אֶת שָׁאוּל רִיצָה
כִּי הִכָּה דֹּב וַאֲרִי שִׁסַּע.
הַלְבִּישׁו הַמֶּלֶךְ בַּשִּׁרְיוֹן עַל גּוּפוֹ ,
וחֶרֶב נָתַן בְּיָדוֹ.
כָּבְדוּ לַנַּעַר
עַד מְאוֹד, קַסְדָּה וְשִׁרְיוֹן ,
וּמִיָּד הֱסִירָם בְּחִפָּזוֹן .
אֶת בְּגָדָיו בִּגְדֵי רוֹעִים לָבַשׁ,
וְעַל רֹאשׁוֹ הָאַדְמוֹנִי כּוֹבַע קַשׁ חָבַשׁ.
אֶל הַנַּחַל יָרַד בְּמִדְרוֹן הָהָר
חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים אָסָף לְתִיקוֹ
וְקָלַע שם בְּחֵיקוֹ .
גָּלְיָת מִבַּעַד לַקַּסְדָּה
הִבִּיט וְעִפְעֵף
עָנָיו שִׁפְשֵׁף.
נַעַר בָּא מוּלוֹ
לֹא יָאֶה לגולייתי
בִּזָּיוֹן הוּא לַפְּלִשְׁתִּי.
נָשָׂא קוֹלוֹ וְיִרְעַם כרעום הָרְעָמִים.
הַכֶּלֶב אֲנִי כִּי בָּא אַתָּה אֵלַי בְּמַקְלוֹת וּבַאֲבָנִים???
לְלֹא חַת וּלְלֹא מוֹרָא ,
בְּעֹז ובעזות דָּוִידִי
הִבִּיט בַּעֲמָלֵקִי.
“אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית
אֲנִי בָּא בְּשֵׁם אֱלֹהִים”
לִטֵּף חָלוּק אֶבֶן, הֵנִיפו בַּקֶּלַע,
הוטבע
עַל מִצְחוֹ של בֶּן הַבֶּלַע.
, ויפול כִּנְפוֹל סֶלַע.
נָסוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְנֶהֶדְפוּ,
יִשְׂרָאֵל עַד עֶקְרוֹן אוֹתָם רָדְפוּ .
אֶת רֹאשׁ גָלְיָת הֵבִיא לְמֶלֶךְ כְּשַׁי
מָה יָפִית דָּוִד בֶּן יִשַׁי.
יָצְאוּ נָשִׁים בִּמְחוֹלוֹת…
“הִכָּה
שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו
וְדָוִד בְּרִבּוֹתָיו…..”
כּוֹכַב שָׁאוּל בֶּן קִישׁ דָּעַךְ,
כּוֹכַב דוד בן יִשַׁי בָּאֹפֶק זרַח.
גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ מֵעֵבֶר לֶהָרִים מֵעֵבֶר לַיָּם
בֶּן יִשַׁי חַי וְקַיָּם.
הַשֵּׂכֶל וְדַעַת
הַיי כְּדָוִד לְלֹא מוֹרָא וְחַת
בַּחֲלוּק נַחַל זָעִיר
תִּגְבַּר עַל כָּל גַּל וְנַחְשׁוֹל,
תּוּכַל לְנַצֵּחַ כָּל מִכְשׁוֹל.
בַּת צִיּוֹן
