Skip to content

בראשית

בראשית ברא אלוקים … 
וירא אלוקים  תוהו ובוהו העולם,
בּבוּקה וּמבוּלַקָה  שרוי
יש לברוא עולם ראוי.
 בּורֵא עולמנו חַשַב
על כסא כּבוֹדוֹ יַשַב
וברוּח אַפֹּו נַשַף.
ראשית העולם האיר,
 לא באור זעיר
באור ששת ימים בראשית.
חזק מאיר.
 וירא כי טוב האור לעיניים
ולחושך נתן מקום בין עַרְבַּיִים.

יום הראשון ראה כי טוב הוא
המשיך לסדר את התוהו ובהו.

ביום שני
 פרשֹ את תכול השמיים ,
הבדיל בין מים למים.
  יַבַּשה    מוּצַקָה
    מתחת לרגליים.

וביום השלישי 
קישט היבשה בירוק 
 דשא עשב
עץ פוֹרֵח וּשלל יפעת פרחים.
ויאמר פעמיים כי טוב,….
  לגן הפורח וליבשה בחול הזהוב.

ביום הרביעי
קבע ברקיע חמה לממשלת היום
המאור הקטן לממשלת הליל
פיזר כוכבים נוצצים סובבים במסילה
בגרמי השמיים  העניק להם תהילה

וביום החמישי ברא את דַגַת הים
דולפינים ,לוויתנים
בשלל צבעים. ומינים,
ואת הים מילאו גם דגיגונים.
ברקיע נשרים  וציפורים וכל בעל כנף
אשר פרש אברה ולמרומים עף

.

וביום השישי
חיות גדולות להלך ביערות
דובים נמרים ואריות.
ואף כבשים עיזים ופרות

לעולם   והנאה
ברא  את הנזר
שיטפל בזה העולם יהיה לעזר.
 את אדם ואימנו חווה
בצלמו נבראו  באהבה.

שמח בוראינו ביצירתו 
ויאמר כי טוב מאוד.
 תמה המלאכה
ויברך אלהים את יום השביעי
מכל הימים 
למנוחה ימצא  בקידוש יקוּדַש
יום השבת חמדת ימים.


בגן עדן בו ארבע נהרות
בין השמשות 
הביא את היצירה שביצירות
את חווה ואדם ,ברכם בכל הברכות.
שני עצים שם נטועים
עץ הדעת ועץ החיים
היו להם לרועץ
לפתח חטאת רובץ.

נטוע הגן בכל פרי הבוסתן
כל פרי לכם כמתן
הכל אִכלוּ מלבד  עץ החיים ועץ והדעת אשר בגן.

  אל הנחש חברה חווה.
אמר  לה הנחש
הביטי חווה על עץ התאווה
 נאה הוא לעניים
תפוחים בו אדומי לחיים
הבה נאכל תפוח או שניים.

🍎🍎🍏🍏🍎🍎🍎🍏🍏

בפיתוי לא עמדה
אכלה מהפרי ובזה מעדה.
שיתפה
 את העזר כנגדה
בנופת צופים עטופים
אַכַל גם אדם מהתפוחים.

נפקחו עיניים 
הביטו זו בזה השניים
התבוששו 
אל עץ התאנה מיד חשו
 תפרו את האופנה הראשונה מעלי תאנה

.

אייכה אדם ממי אתה בורח ונס?
מהגלוי לו כל סוד ורז.
  על כן מגן העדן  תגורשו
אתם השניים.
אתה אדם לחמך  תאכל בזעת אפיים
ואת  אמנו חווה תלדי בעצבון על זה החטא והעוון.
ואתה הנחש על גחונך תלך
 וכל חייך עפר תלחך.

 שערי גן העדן ננעלו 
כרובים בפתח ניצבו
תם עידן  התמימות והתום
חווה ואדם יצאו אל ארץ לא נודעת
אשר בו  קור ובקיץ לוהט החום
לחיות חיים של דעת.

פַּרוּ ורבו את קין והבל ילדו.
הקנאה לעולם הגיחה
לקין לא הניחה
קין ואל מנחתו לא שעה האל
את מנחת הבל הלל.
בקנאתו הרג את הבל
הכחיד רבע מבני תבל.
על דמי אחיך הזועקים,
תנוד מאין ולאין
וזה לאות וסימן
על מצחך יוטבע אות קין.

השֹּכּל ודעת
בחייך חפש ומצא את עץ הדעת
מפרותיו אכול מלוא חופניים.
יפקחו  לך העיניים
תראה כי   הנך עֵרֹום 
 בינה ודעת לֵך קנה.
בגדי חוכמה על גופך תעטה.
מחכמתך סובביך יהיו שותים.
    אזי תדע כי יצאת מגן עדן של שוטים.

בת ציון

1 thought on “בראשית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.