Skip to content

בערוב ימים

    בחיינו חלף עבר האביב
    אשר האיר כל פרח ופרפר סביב.

    נאסף אביב
    כעת מולך הסתיו.
    בנגינה חדשה
    באדרת אפורה נצב.
    משמיע לחנו תו אחר תו
    אל מול השלכת והחצב.

    נביט בו בעדנה וברוך,
    נשיר אליו מבט
    לא נפנה לו עורף.
    עד בוא החורף.

    שירתו שקטה רגועה
    כיד מלטפת ענוגה.
    נאזין לנגינתו מבעד לאפריריותו,
    נקבל בחן ובחסד את תשורתו.

    בת ציון🙏.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *