אחי מחכה לך
ליבי מדמם מחכה שואל
כל עובר אורח שעובר דרכי
איה אחי??
אחי
תבוא כמו אז לקראתי
תבוא לרפא פצעי וחבורתי.
תחבוש
את הלב בשבריו
חדר חדר תאחה על כל חדריו.
קורא ליבי בשמך
אתה לי נחמה
אתה לי מזור
אליי חזור..
דבר אליי
בעיני תום
אחוז ידי בחום
בהבטחה כי יבואו ימים לטוב
ירפאו כל חולי ומכאוב
מחלון אשקיף
מגגות אצפה ואביט
אולי תגיע
לרפא גופי הפצוע
בשכול ליבי נגוע..
אחי כשתבוא
במילותייך הרכות
תרפא את הפציעות..
הצורבות הכואבות.
אם צריך אחכה שנים
שבעים ושבעה
לא אזיל דמעה..
בשערי ליבי קבועה מזוזה
מצפה ללא תזוזה
בתוכה תפילה
בהבטחה גנוזה..
מהדהדת בו האזעקה
מרעידה חדריו בזעקה.
אם התנאי
כי תשוב אליי
כפושטת יד
על פתחי נדיבים אחזר
את כל הוני אתן להם.
אולי שמעו
אולי ראו
בלחש ישמע לחשם
על הלוחם העז..
משדה הקרב לא שב…
ירח אורו המכסיף
את זוהרו הגיף
כתב בקרן שבורה
נאסף לעת אסיף..
נסדקה השמש בזיווה
אבדה תקווה
כאש צורבת דמעתי
חרכה חדריי ליבי…
שמך על אבן הבזלת צרוב
בשיר קינה אפוף
רוחות קרות ביגון עטופות
זה לזה לוחשות
ללב הנשבר
אין תקווה ליום המחר …
בת ציון.