יט אֱלוּל
אַזְכָּרָתָהּ שֶׁל אִמִּי זָל”
אִם הַגַּעְגּוּעִים דָּמוּ לְגַלֵּי הַיָּם ,
גַּעְגּוּעַי הָיוּ וַדַּאי שׁוֹטְפִים וּמְכַסִּים אֶת הָעוֹלָם .
אִם גַּעְגּוּעַי דָּמוּ לַעֲצֵי יַעַר סְבֻכִים
וַדַּאי הָיוּ מְכַסִּים מִדְבָּרִיּוֹת וְהֵרִים
בְּצַמַּרְתָּם הָיוּ נוֹגְעִים בַּשָּׁמַיִם וּרְקִיעִים.
אִם דָּמוּ לַחֲרוּזִים מֻשְׁחָלִים ,
אֲזַי הַשַּׁרְשֶׁרֶת הָיְתָה מַקִּיפָה חֹבֶקֶת
תֵּבֵל גְּבָעוֹת וּמִשְׁעוֹלִים.
אַךְ עוֹמֶדֶת אֲנִי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה
בִּשְׁתִיקָה בַּיַּתְמוּת כּוֹאֶבֶת אֶל מוּל דְּמוּתָךְ,
דִּמְעָה חַמָּה זוֹלֶגֶת אוֹצֶרֶת בְּתוֹכָהּ
צַעַר וּכְאֵב עַל אָבְדָנְךָ .
מוֹרַשְׁתֵּךְ וְאַהֲבָתְךָ הַרְבֵּה שֶׁלַּכֹּל הָיָה יָדוּעַ
מָזוֹר הֵם לְלִיבִּי הַדּוֹאֵב הַמָּלֵא גַּעְגּוּעַ .
גַּעְגּוּעִים. מִינֵי יָם בִּתֵּךְ בַּת צִיּוֹן
