Skip to content

"אֱלוּל  "  

      חֹדֶשׁ אֱלוּל  אַחֲרוֹן  במסלוּל.

    חֹדשֵׁי הַשָּׁנָה חלְפוּ  

     בְּמִדְרוֹן תָּלוּל,

    וְרַק אֱלוּל נִצָּב עַל הַמַּסְלוּל.

    בְּכָבוֹד הַשָּׁמוּר לַמְּאַסֵּף

     אַחֲרוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה 

    עַל פְּניו לֹא יוֹסֵף. 

     חָלְפוּ עָבְרוּ הָעוֹנוֹת .

     חֹרֶף רוֹעֵם בּרְעָמִים,

    אָבִיב בּלִבְלוּב פְּרָחִים,

     ימֵי קַיִץ חַמִּים

    וּסְתָו בְּנִיחוֹחַ  הֲדָרִים.

    אָב -בְּחֻמּוֹ,

    תַּמּוּז -בִּזְהָבוֹ,

    סִיוָן בּקצִירוֹ,

    אִיָּר- בּזִיווֹ,

    נִיסָן בַּאֲבִיבוֹ ,

    אֲדָר- בּהדָרוֹ,

    שׁבט -בְּגִשְׁמֵי הַצְלָפָתוֹ,

    טבת- בקרירותו,

    כסליו- מאיר באורו,

    חֶשְׁוָן -יוֹרֶה אֶת מִמְּטָרוֹ

    תִּשְׁרֵי- בְּהִתְחַדְּשׁוּתוֹ. 

    אֱלוּל צוֹעֵד בַּמַּסְלוּל

      אוחז  במתק

     תַפּוּחַ   

    בִּדְבַשׁ

       טָבול.

     אֶת יַרְחֵי  הַשָּׁנָה אֹסֶף

     חוֹבֵק בְּחֵיקו,

    עוֹטֵף בְּאַהֲבָתִו. 

    ברחמים ובתפילות 

    פותח לכל שערי סליחות.

      לִקְרַאת שָׁנָה מִתְחַדֶּשֶׁת

    רַבַּת תְּהִלָּה

     בְּתִקְוָה וּתְפִלָּה ,

    כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה יִצְעֲדוּ בְּגָאוֹן בַּמְּסִלָּה.

     עַל הַכֹּל יִפְרְשׂוּ אַדֶּרֶת בְּרָכָה

    שָׁנָה חֲדָשָׁה  תֵּצֵא לְדַרְכָּהּ               

             בברכה…. 

     חֹדֶשׁ אֱלוּל מְבֹרָךְ

    בַּת צִיּוֹן

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.