"אֱלוּל  "  

  חֹדֶשׁ אֱלוּל  אַחֲרוֹן  במסלוּל.

חֹדשֵׁי הַשָּׁנָה חלְפוּ  

 בְּמִדְרוֹן תָּלוּל,

וְרַק אֱלוּל נִצָּב עַל הַמַּסְלוּל.

בְּכָבוֹד הַשָּׁמוּר לַמְּאַסֵּף

 אַחֲרוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה 

עַל פְּניו לֹא יוֹסֵף. 

 חָלְפוּ עָבְרוּ הָעוֹנוֹת .

 חֹרֶף רוֹעֵם בּרְעָמִים,

אָבִיב בּלִבְלוּב פְּרָחִים,

 ימֵי קַיִץ חַמִּים

וּסְתָו בְּנִיחוֹחַ  הֲדָרִים.

אָב -בְּחֻמּוֹ,

תַּמּוּז -בִּזְהָבוֹ,

סִיוָן בּקצִירוֹ,

אִיָּר- בּזִיווֹ,

נִיסָן בַּאֲבִיבוֹ ,

אֲדָר- בּהדָרוֹ,

שׁבט -בְּגִשְׁמֵי הַצְלָפָתוֹ,

טבת- בקרירותו,

כסליו- מאיר באורו,

חֶשְׁוָן -יוֹרֶה אֶת מִמְּטָרוֹ

תִּשְׁרֵי- בְּהִתְחַדְּשׁוּתוֹ. 

אֱלוּל צוֹעֵד בַּמַּסְלוּל

  אוחז  במתק

 תַפּוּחַ   

בִּדְבַשׁ

   טָבול.

 אֶת יַרְחֵי  הַשָּׁנָה אֹסֶף

 חוֹבֵק בְּחֵיקו,

עוֹטֵף בְּאַהֲבָתִו. 

ברחמים ובתפילות 

פותח לכל שערי סליחות.

  לִקְרַאת שָׁנָה מִתְחַדֶּשֶׁת

רַבַּת תְּהִלָּה

 בְּתִקְוָה וּתְפִלָּה ,

כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה יִצְעֲדוּ בְּגָאוֹן בַּמְּסִלָּה.

 עַל הַכֹּל יִפְרְשׂוּ אַדֶּרֶת בְּרָכָה

שָׁנָה חֲדָשָׁה  תֵּצֵא לְדַרְכָּהּ               

         בברכה…. 

 חֹדֶשׁ אֱלוּל מְבֹרָךְ

בַּת צִיּוֹן

—