חֹדֶשׁ אֱלוּל אַחֲרוֹן במסלוּל.
חֹדשֵׁי הַשָּׁנָה חלְפוּ
בְּמִדְרוֹן תָּלוּל,
וְרַק אֱלוּל נִצָּב עַל הַמַּסְלוּל.
בְּכָבוֹד הַשָּׁמוּר לַמְּאַסֵּף
אַחֲרוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
עַל פְּניו לֹא יוֹסֵף.
חָלְפוּ עָבְרוּ הָעוֹנוֹת.
חֹרֶף רוֹעֵם בּרְעָמִים,
אָבִיב בּלִבְלוּב פְּרָחִים,
ימֵי קַיִץ חַמִּים
וּסְתָו בְּנִיחוֹחַ הֲדָרִים.
אָב – בְּחֻמּוֹ,
תַּמּוּז – בִּזְהָבוֹ,
סִיוָן – בּקצִירוֹ,
אִיָּר – בּזִיווֹ,
נִיסָן – בַּאֲבִיבוֹ,
אֲדָר – בּהדָרוֹ,
שׁבט – בְּגִשְׁמֵי הַצְלָפָתוֹ,
טבת – בקרירותו,
כסלו – מאיר באורו,
חֶשְׁוָן – יוֹרֶה אֶת מִמְּטָרוֹ
תִּשְׁרֵי – בְּהִתְחַדְּשׁוּתוֹ.
אֱלוּל צוֹעֵד בַּמַּסְלוּל
אוחז במתק
תַפּוּחַ בִּדְבַשׁ טָבול.
אֶת יַרְחֵי הַשָּׁנָה אֹסֶף
חוֹבֵק בְּחֵיקו,
עוֹטֵף בְּאַהֲבָתִו.
ברחמים ובתפילות
פותח לכל שערי סליחות.
לִקְרַאת שָׁנָה מִתְחַדֶּשֶׁת
רַבַּת תְּהִלָּה
בְּתִקְוָה וּתְפִלָּה,
כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה יִצְעֲדוּ בְּגָאוֹן בַּמְּסִלָּה.
עַל הַכֹּל יִפְרְשׂוּ אַדֶּרֶת בְּרָכָה
שָׁנָה חֲדָשָׁה תֵּצֵא לְדַרְכָּהּ
בברכה…
חֹדֶשׁ אֱלוּל מְבֹרָךְ
בַּת צִיּוֹן
