Skip to content

בת ציון בכר נפתלי

כותבת משוררת אחות תאומה לחלל ישראל נפתלי ז"ל אשר נפל במלחמת יום כיפור התשל"ד 1973 להנצחתו כתבתי את הספר שירת חיי . כתבתי ספר שירי ילדים כותבת את סיפורי תנך בשירה. ושירת חולין מהווית החיים בת ציון בכר נפתלי

בסוד הדמעות

    שזורות בחוט זהבבאגם כצבע השנהבמשכשכות דמעותלכל דמעה צבע וגווןזוהרות בזוהר לבן. כאזמרגד אחת תזהירבבכי העולל הזעיר דמעה תכולה כליבנת ספירלאות נצחוןעל עיני העז האביר. דמעה… Read More »בסוד הדמעות

    בשבילך אחי

      בשבילך בילדותי ארמונותבחול בניתי.בשבילך בילדותיזימרתי עם ים וגל.בשדות רקדתי עםעם מטר וטל.בשבילך בנעורישבילי ארצי חרשתי סביב סביב.בשבילך צבעתי עציםבצבעי אביב.שמיים צבעתיבתכלת עד לבןיפעת פרחים צבעתיבשלל… Read More »בשבילך אחי

      דודתי שרה סוּרֶה

        בבגדי אלמנותיושבת גבירהעטויה שחוריםמקוננת קינה..הקינה נדבך על נדבךנשמע קולה.כמקריבה קורבן עולה.צער העולם חובקתכאש שרפיםשורפת דמעתה,על חייה ואחריתה.מקוננת בבכיהאזינו לסבלי וכאבישמעו רעיי וידידייקינתי.מבכה אלוף נעורים.בלכתו לאדמה… Read More »דודתי שרה סוּרֶה

        האנדרטה בחטיבה

          בשדה בוכים זהעומדים אנו מולך.אנדרטה ואבן דוממת.אולי תדבריאולי תספריהבשורה וקולות הבאת מאחי??את עומדת וניבטת בדממהאין לך תשובהואין לך נחמה.בגאווה נושאת שמות שמותחרותים גיבורי מלחמה.נוגעים ביד… Read More »האנדרטה בחטיבה

          הדרך בה אבדתי

            הדרך אותה שכחתימשעול ושביל בם הלכתי.מרחבי אירוסים,גפנים בכרמים,שדות חרושים תלמים תלמים.הדרך אותה שכחתימשעול ושביל בם הלכתי.עצי נוי גבוהיםחליל רועה ועדר אחריו נוהים.הדרך בה אבדתיעצי נוי… Read More »הדרך בה אבדתי

            הוא היה

              הוא היהנדם הווה עתיד עבר,הוא היה הלך מעימנוולא ישוב לעד.הוא היה בעברכי יד המוות בו נוגעתהוא היה חכם נבון ואיש דעת.הוא היה עניו צנוע ובישןהוא… Read More »הוא היה

              הזמן עצר מלכת

                אחי אחיכל יום שחולף אנו נתבגראתה לנצח צעיר תישאר.אותות הזמן בך לא יחרשו.בפניך וביופיך לא יפגמו.לך עצר הזמן מלכת.אנו נמשיך להתבגר ולהזדקןלאסוף קמטים,לאסוף שבריםלספור שנים.אך… Read More »הזמן עצר מלכת

                הר גריזים

                  על הר גריזיםעליתי לחפש עמך את הברכה.על הר גריזיםלבקש את כל טוב האדמה.מנגד עשן מהר עיבל עלה,הר עיבל , הוי הר הקללה.מביט בנו מזימות חורש,מבטו… Read More »הר גריזים

                  והיה כי נדמה

                    והיה כי נדמהאותך אני רואה.והיה לי נדמהשזה אתה וזו דמותך.הלב אינו משליםהלב כואבובנדמה ישחק.הנה דמות מהלכת ברחובאותה בלורית אותה קומהיפה נוף.אחריו אהלךכספינה הנשברתאלי חוף.צועדת כמשחק… Read More »והיה כי נדמה

                    חיי אימי יעל

                      יָעֵל בַּת הָרַב יִצְחָק וּמִרְיָם.זכר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה יָעֵל הַנַּאֲוָה וְהַיָּפָהבחכמה הַכֹּל עָטְפָה,דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם.לֹא כָּלְתָה שְׁנַת כלולתיה הִתְאַלְמְנָה מֵאַלּוּף נְעוּרֶיהָ,וּתְאוֹמוֹת בְּבִטְנָהּ.מִתּוֹךְ הָאַלְמָנוּתפִּלְּסָה דַּרְכָּהּ בָּאֻמָּנוּת.גִּדְּלָה… Read More »חיי אימי יעל