" אימנו סבתנו סבתא חנה"
סיפור יסופר לא אגדה
על אישה גדולה חכמה וחדה.
אימנו סבתנו חנה
גלימות רבות הונחו על כתפה
עטויה בגלימה כמלכה
באצילות נעה בממלכה.
הרב יצחק נח הדגול
בקדושה קידשה.
גלימה הניח על כתפה
בגלימת רבנית נעטפה.
על כתפה עטתה
גלימת אם וסבתא
מסורה
באהבתה שזורה..
בדברי חוכמה
טבלה דבריה.
רעים וידידים
בטבעת הקיפוה
באהבה עטפוה.
כעובדת אדמה
משחר עד שקיעת חמה.
טיפלה בעופות בלול,
בשדות באיסוף יבול.
במעדר ובאת
עמלה בכל זמן ועת.
כשחקנית על במה
בבדיחות והצגה
בכל אחד נגעה.
בקול פעמונים
שירתה בקעה
מנפשה האצילה נבעה.
בישיבת רעים
תמיד עולה דמותה
מספרים בדיחה מהלצתה
או אמרי שפר שנאמרו בשפתה,
וברקע נשמעת שירתה.
גם בחלוף ימים ושנים.
שמה מעלה חיוכים בגעגועים…
אימנו סבתנו חנה
רבת גוונים…
גם בחלוף ימים ושנים.
שמה מעלה חיוכים בגעגועים…
אימנו סבתנו חנה
רבת גוונים…
באהבה לזיכרה
בת ציון.