הטבע לבש אביב
שדות וגבעות
ניערו הבוץ שיפשפו עיניים
פיהקו פיהוק ארוך
חבשו משקפיים
לבל יסתנוור העיניים
בביישנות הציץ החמציץ
השדה חרדל השדה
בהכל הצהיב.
נוקו השמיים
משאריות מים.
האביב חזר ושר
יודע האביב לשיר שירו
הלביש
שדות בניצוחו
בצבעים לפי אופנתו
פרח אל פרח בחוטי רקמה
מלבוש הכין לסביון לכלנית
ולחרצית חיננית
כשטיח ארוג ביד אמן
מרבדים מרבדים
גוון אליי גוון
נצבעו עמקים ושדות ביד אמן.
עלי כותרת גבעולים ועלים
נצצו מטיפות הטללים.
מתהלך האדם
בשכרון אביבי
מביט סביב
לכבוד הטבע מזמר
את שירת האביב.
בת ציון
