הוא היה
נדם הווה עתיד עבר,
הוא היה הלך מעימנו
ולא ישוב לעד.
הוא היה בעבר
כי יד המוות בו נוגעת
הוא היה חכם נבון ואיש דעת.
הוא היה עניו צנוע ובישן
הוא היה אוהב לבבי וחייכן.
הוא היה בן מסור
אח ידיד ורע.
הוא היה
צליל שמו נדם ואין שומע.
הוא הייה פיטן נוגן בחליל
בלכתו נדמו מיתר וצליל.
ברק היה לו בעיניים
וחיוך על השפתיים.
הוא היה חסון נאה
ויפה בלורית,
הוא היה ולא נראהו בשנית.
הוא היה איש חיל
ביום פקודה ומלחמה.
עתה נשא שמו ברטט ובדממה.
הוא היה
עולם ומלואו חרב ממכת האל .
על כן סיפורו יסופר
בהוא היה
ישראל…