אֲנִי לֵיצָן אַחֵר
לֹא לֵיצַן חָצֵר.
אֲנִי
לֵיצָן מְזַמֵּר
פּוֹצֵחַ בְּשִׁירִים וּבְצַהֲלוּלִים
וּבְמִגְוַן תַּעֲלוּלִים.
בִּגְדֵי מְשֻׁנִּים לֵיצָנִיִּים
מַחֲלִיף כּוֹבָעִים צִבְעוֹנִיִּים
בְּקֶשֶׁת צְבָעִים וּגְוָנִים.
סְבִיב צַוָּארִי קְשׁוּרִים צְעִיפִים
בֵּחֲרוּזִים שְׁזוּרִים….
מְאֹד שׁוֹנֶה
בְּרֹאשִׁי הַכֹּל בּוֹנֶה.
אַפִּי נָפוּחַ
כְּתַפּוּחַ,
כְּרֵסִי לְפָנַי נִצֶּבֶת
כְּמַדָּף יוֹשֶׁבֶת.
רַגְלַי אֲרֻכּוֹת
יָדַי קְצָרוֹת.
אֲדֻמּוֹת הַשְּׂפָתַיִם
חִיּוּכִי מֵרוּחַ עַד הָאָזְנַיִם.
אֶל עַל מֵעִיף אֶת הַכּוֹבַע
בַּסִּבּוּב נוֹחֵת עַל רֹאשִׁי מִגֹּבַהּ.
הֵידָד הֵידָד הַקָּהָל מֵרִיעַ
בִּצְחוֹק גָּדוֹל קוֹלוֹ מַשְׁמִיעַ.
קוֹל מֵהַקָּהָל צוֹעֵק
אַתָּה לֵיצָן בַּדְרָן
הַגֵּשׁ לָנוּ הַדְרָן.
לִכְבוֹד הַקָּהָל שֶׁאוֹתִי הוֹקִיר
קַד קִדָּה וְאֶת כּוֹבְעֵי מֵסִיר,
נוֹשֵׂא קוֹלִי מַגִּישׁ עוֹד שִׁיר.
חָלַף לוֹ הַיּוֹם
הִתְרוֹקְנָה הָעִיר.
אַט אַט דִּמְעָה מֵעֵינַי זוֹלֶגֶת
שָׁם בִּפְנִים בִּפְנִים
נִמְצֵאת הָעַצֶּבֶת…
כָּל אֶחָד הוּא קוֹסֵם
בְּעֹמֶק לִבּוֹ,
בּוֹנֶה לֵיצָן בְּתַדְמִיתוֹ….
בַּת צִיּוֹן