תשעה באב יום פטירתו של אבי ומורי
דניאל בן חנה וישראל .
אבי דניאל בתשעה באב עם לכתך,
גם השמש נסדקה.
מאור גדול בדמדומים כבה אורך.
את פשר הגורל מי יבין?
מי ידע? מי חזה? ומי היה לנביא?
רקמת אדרת חלומות,
העתיד לא נשא פניו לבאות.
הכותב כתב על קיר,
בחרב ובדם ,על בנך בן יקיר.
תשעה באב יום חורבן בכי ונהי,
נשזרו בחייך ובמותך כחותם,
וכיבוי מאורות בעלותם.
אבי אבי איש צדיק וחסיד
בלכתך העולם נגרע,
הלוחות נשברו אל מול ה הנורא.
אבי למדני שוב את תורתך,
תפילתך ונגונך .
על אלו היום דווה ליבי,
על חורבן בית אבי.
בכי ארץ שמיים התכסו בעב
ממסלתכם הזילו דמעה ירח וכוכב,
על דניאל צדיק חסיד ואב .
בגעגועים ולזכרך אבי
בת-ציון.