אבוקה זוהרת ומאירה
בראש המחנה עמדה קורנת בהילה.
בחום ובזיוה את המחנה עטפה
אל מול רוח קלילה צחקה
ברעום הרעם ובגשם לא כבתה.
דלקה האבוקה כהבטחה
דלקה האבוקה כי לעולם תפיץ אורה וחומה
ביום פקןדה על מרכבת טנק עמדה באון
נהרות ונחלים בסוֹד וברז שטפו בגאון כוסו
רוח וסופה נשבו
סביב ללא רחם הכל כילו
את האבוקה המאירה לעד כיבו.
כעדות על אובדן וחיסרון
בער הטנק כנר זכרון.
בת ציון