ספר שמות
ואלה שמות בני ישראל…..
ואלה שמות .
לכל אדם יש שם
יש זהות יש שיַכוּת.
בני ישראל במצרים
נלקח מהם השם נלקח היֵחוּד.
פרעה השכחת?
אל תֵשִי לַךְ
את משנה למלך
לא זכרת, את צפנת פענח.
שלחת את ישראל בעבודה קשה להיאנח
מצרים חטאה מצרים בגדה.
ימי הרעב והשֹובע נותרו כאגדה.
פרעה
פחד תקף אותך
לבל יפול כיסא מלכותך
שמא נוסף הוא על אויבנו
גזר גזרת עבדות על אבותינו.
כל בּן ליאורה תשלכוּן
וכל בת תחיוּן.
עולמנו הוא חד גדיא
יש סובב ומסובב לעולם
בזאת המידה והמידיה
המעשה ישקל.
המיילדות פועה ושפרה
כל בן החיו ,כי בצלם נברא.
על האובניים סוככו על היולדת
גזירת פרעה לא תעבור בזו הדלת.
שפרה ופועה המיילדות,
לעוז וגבורה ,אלו הן המידות.
מבית לוי יוכבד ועמרם
נולד להם מושיע הרַם.
את משה הצפִינו שלושה ירחים.
בתיבה על היאור שמו את בן המחמדים.
שלחוהו אל גורלו
מרים אחותו הביטה
מה יהיה לו.
🛥🛥🚤🚤🚤
בתיה את התיבה מַשְתָה
בתינוק יפה עיניים חשקה.
משה כך קראה שמו.
הנה שעת רצון
חון תחון.
ביקשה להביא למינקת את זה הקטון
אחות נאמנה מרים
זכויותיך רבים מני ים.
משה כנסיך
בבית פרעה גדל,
לרדוף אחר צדק לא חדל.
ראה מצרי מכה איש עברי
הרגו ובאדמה טמנו.
על מעשה זה פרעה למיתה אותו דן
ברח משה לארץ מדיין.
לבית יתרו הגיע בברחו
התחתן עם ציפורה בתו.
גרשום ואליעזר נולדו להם
ציפורה את המילה הטביעה בהם.
אל הר חורב לרעות הצאן, משה יצא.
בין פעיה וגעיה מה מצא?
סנה בּוֹער אֵינוֹ אוּכַּל בּבֵּעֵרָה,
התקרב לראות עיניו שפשף לחזות
פלאי הוא מכל המחזות.🎍
של נא נעלייך מעל רגליך
המקום קדוש הוא.
שמע קול עולה כהד
את קול הבורא מהדהד .
פקוד פקדתי אותם
ושמעתי צעקתם
ימי שעבּוּדַם תַם
צֵא להושיע את העם.
העניו באדם עמד ביראה ובדום.
ריבון העולם ואנכי כבד פה ולשון .
משה בן עמרם
אל תחת
לפֵּה יהיה לך אחיך אהרון.
שליחותך בשם האל
לך להושיע את ישראל.
משה בִּבוא השנים
שורר בזאת הברכה בשירים.
במטוֹתם משה ואהרון אחזו באמונה
פקוד פקדתי הגאולה צפוּנָה
להוציא את בני ישראל ממצרים הנצוּרָה.
לפני פרעה נצבו
שלח נא את עמי דרשו.
מלך מצרים
הביט בשניים בתימהון
מי אתם משה ואהרון?
מי הוא אלוהי העִברים?
לי אל נאור,
לו אקוד ואשתחווה
אני הוא אל היאור.
פרעה מלך מצרים
האל הכביד את ליבך.
לא תכֹּון מלכותך
בדם ועשרת מכות מוכתמת כּסוּתֵך
משה ואהרון נשלחו אליך בשמי
שלח נא את עמי.
השֹכל ודעת.
אם הנך
נמצא בין המֵצַרִים
וימייך קשים וּמַרִים
טול המטה בידייך
לפתע יאירו ימיך
אם רק תאמין זאת לא אגדה
תהיה החכם מההגדה.🏑
בת ציון
—