אִמִּי יָעֵל
בְּשִׁיר עַרְשֵׂךְ אוֹתִי עִרְסַלְתָּ,
בִּזְרוֹעֲתַיִךְ אוֹתִי עָטַפְתָּ,
בְּנֹעַם נְגוּנַיִךְ לִי הִנְעַמְתָּ.
בְּמַגָּעֵךְ הָרַךְ עַל שְׁגִיאוֹתַי סָלַחְתָּ מָחֲלַת.
בְּלִבֵּךְ אוֹתִי נָצַרְתְּ.
בַּכְּחוֹל ענייך וּבִצְחוֹקְךָ אֶת עוֹלָמִי הֵאַרְתָּ.
בְּהִלָּתְךָ אֶת הַחֹשֶׁךְ סְבִיב גרשת,
עוֹלָם וּמְלאוֹ בְּקִסְמְך הִקְסַמְתָּ.
בְּלֶכְתֵּךְ …
נוֹתַרְתִּי כְּצֶמַח בַּר בַּמִּדְבָּר
כְּעָנָן נָמוֹג כְּחֶרֶס נִשְׁבַּר.
בְּאֵין מְנַחֵם,
יַתְמוּת עָטְפָה כְּאַדֶּרֶת לְלֹא רֶחֶם.
אֹרֶךְ מַעֲלֵי לְעוֹלָם יָהֵל
אִמִּי יָעֵל.
לִזְכָרֵךְ אִמִּי מוֹרָתִי.
בַּת צִיּוֹן.