כרמל והגלשן

כַּרְמֶל וְהַגַּלְשָׁן
​הַמַּסָּע הָאַחֲרוֹן:

​בַּמָּמַ"ד הַסָּגוּר, כְּשֶׁהַזְּמַן אָזַל,
כַּרְמֶל הִבִּיט בְּחַבְרוֹ לַגַּל.
הַחוּץ רָעַשׁ, הַמָּוֶת כְּבָר נָקַשׁ בַּדֶּלֶת,
הַשֶּׁמֶשׁ בְּרוֹם נִשְׁבֶּרֶת
בִּשְׁבִירַת קַרְנַיִם
עָצְמָה הָעֵינַיִם.

כַּרְמֶל
לָחַשׁ לַגַּלְשָׁן, בִּנְשִׁימָה כְּבֵדָה,
רְאֵה גַּלְשָׁנִי
אֲנִי רוֹאֶה
מַיִם, וְרֵיחַ מֶלַח מֻכָּר.
נִצְנוּצִים גַּלִּים מוּאָר.
עָנָה הַגַּלְשָׁן
​כַּרְמֶל יְפֵה הָעֵינַיִם, יֶלֶד כָּחֹל הַמַּיִם,
נִּשְׁמָתנו נִקְשְׁרו בִּגְאוּת וּבְשֵׁפֶל.
כָּל גַּל אַתָּה וַאֲנִי הַגַּלְשָׁן
בְּיוֹם בָּהִיר אוֹ יוֹם אָפֹר עָנָן
הָיִינוּ כְּרִקְמָה אַחַת
זֶה לָזֶה נִשְׁבַּעְנוּ אֱמוּנִים לָעַד.

כְּשֶׁהַקִּירוֹת בְּחֶנֶק סָגְרוּ
וְהַכְּאֵבִים אֶת הַגּוּף פִּלְּחוּ.
נִצְמָד אֶל חֲבֵרוֹ הַגַּלְשָׁן
ידַעְנוּ סוּפוֹת, יָדַעְנוּ קֶצֶף כּוּסֵנוּ בּמֶלַח הַמַּיִם
אָשְׁרֵנוּ נָגַע בַּשָּׁמַיִם.
​אַל תִּפְחַד, יָדִידִי, גַּם אִם הַיָּם רָחוֹק,
אֲנַחְנוּ נַחְתֹּר לַחוֹף .
כְּשֶׁעֵינַי יִסָּגְרוּ וְהָאוֹר יֵעָלֵם,
אֲנִי וְאַתָּה – שְׁנֵי חֲצָאֵי הַשָּׁלֵם .
​"בּוֹא אִתִּי, חָבֵר. אַל תַּשְׁאִיר אוֹתִי לְבַד,
בִּקֵּשׁ אֶת הַגַּלְשָׁן – ,
לָצֵאת אִתּוֹ לַמַּסָּעו הָאַחֲרוֹן. שְׁנֵיהֶם שְׁלוּבִים יִהְיוּ לָעַד בַּזִּכָּרוֹן
אֶל הַנֶּצַח, גָּלְשׁוּ בְּשַׁלְוָה,
​ כְּשֶׁהָאוֹר הָלַךְ וְדָעַךְ,
רֶגַע לִפְנֵי הֱיוֹתוֹ מַלְאָךְ ,
בִּקֵּשׁ
​ עִם הַגַּלְשָׁן קָבְרוּ אוֹתִי
גַּם בְּמוֹתִי
הוּא לָנֶצַח יִהְיֶה אִתִּי ..

הַגַּלִּים הָאֲבֵלִים
קָצְפוּ
עַל פָּנַי הַיָּם שֶׁצָּפוּ
דִּמְעָתָם הַמְּלוּחָה
שָׁטְפָה מֵזַח וְחוֹף
כַּאֲלָפַי תֻּפִּים וְתֹף .
בְּקוֹל הֶמְיָה
נָשְׂאוּ שִׁיר וְקִינָה
כַּרְמֶל יְפֵה עֵינַיִם
בִּמְנוּחַת עוֹלָם
שַׁן שַׁן
עִם הַגַּלְשָׁן..

בַּת צִיּוֹן
בכר נפתלי