פרשת קורח

קורח  אדמה פיה פתחה

בן קהת יצהר לבית הלוי,

 את דברה הארץ אמרה.

אל מול הענו משה הנביא

   כהונה דרשת,

 אש זרה להביא.

את לחם המשכן,

תרומות ומעשרות ומעשר שני.

אל מול כפורת

קטורת להקטיר.

מי לך כל זה התיר?

עדַתֵך כולם אנשי שם

מחלוקת לא לשם.

לרשת גדולה ותפארה

לא כדת ולא כדין, 

 ועל זאת ארץ רעשה

 באה איתך בדין.

מחתותכים היו לעדות על מזבֵּח.

פרח השקד בציץ ופרח פורח.

קושט מטה  אהרון 

שוכן לעדות עולם ,

בארון.

מוסר השכל ודעת.

  אם חפצת שררה ושלטון

שלא ישמע קולך כקול האתון.

 התעטף בצניעות וענווה

אל תביא אש זרה

רחק ממחלוקת.

 תרבה שלום ואחווה.

בת ציון.

—

—